Page 50 - מגילות קומראן א
P. 50
רושיב ןגמ
אבל אין פירושם נכון .תירוש שלא תסס ייתכן רק בטכניקה של ִּפסטור; בלא פסטור הוא יהפוך
ליין או לחומץ .אין ספק שהאיסיים שתו יין ,ועל פי מגילת המקדש אפילו קבעו לכבודו חג:
'מועד ביכורי התירוש' ,שחל חמישים יום אחרי שבועות ,מועד ביכורי החטים ( ,1QTaטור יט,
שורה – 11טור כא)68.
מים שתו בעיקר משש הברכות שנועדו לכך .עשר הברכות האחרות באתר הן כאמור מקוואות.
מי השיטפונות שנקוו בעונת הגשמים היו מתחילתם באיכות טובה מאוד ,אבל טיבם הלך וירד
במשך הקיץ .יש לשער כי הברכות היו מוצלות כדי להקטין את האידוי .בעת מחסור ניתן היה
להביא מים מעינות־צוקים .מי המעיין שמליחותו נמוכה ביותר יש בהם 1,400מ"ג כלורידים,
רמה שעדיין ראויה לשתייה .יש כאן גם כמה מעיינות זעירים של מים מתוקים ,אבל הפרסומים
השונים אינם מציינים את מיקומם וגודלם.
ח .הסעודות המשותפות
שני המאורעות העיקריים בחיי היומיום של עדת קומראן היו הסעודות ,שהיו גם טקס דתי (מקצת
מענייניהן של הסעודות הזכרתי לעיל בסעיף ג) .על הסעודות מדברים פילון ויוסף בן מתתיהו
וגם סרך היחד ,ודבריהם מתאימים ומשלימים אלה את אלה .אביא כאן את דברי הסרך כלשונם:
'באלה יתהלכו בכול מגוריהם [ ]...ויחד יואכלו ויחד יועצו .ובכול מקום אשר יהיה שם עשרה
אנשים מעצת היחד אל ימש מאתם איש כוהן .ואיש כתכונו (=כדרגתו) ישבו לפניו [ ]...והיה
כיא יערוכו השולחן לאכול או התירוש לשתות ,הכוהן ישלח ידו לרשונה להברך' ( ,1QSטור ו,
שורות .)5–2
אולם האוכל הוא החדר הגדול ביותר באתר – לוקוס ,77שמידותיו 4.5×22מ' ושטחו 99
מ"ר .הסועדים ישבו על הרצפה ,ככל הנראה בציר האורך ,בארבע או חמש שורות .אם נניח
ז'וזף מיליק בעת 38
גילוי מכלול כלי
חרס במזווה
בחורבת קומראן
6 8מ' ברושי ,על היין בארץ ישראל הקדומה ,תל־אביב תשמ"ה ,עמ' .31–30וראו דיון מפורט על כך :ידין,
מגילת המקדש (לעיל ,הערה ,)20א ,עמ' .92–88
