Page 20 - etmol 83

‫אהרון סוטקר צילם‬
‫לפני כששים שנה‬
‫הודעות המוקרנות‬

‫עד היום‬
‫בבתי־הקולנוע‬

‫עצמו כצלם ההודעות על הצנזורה‪.‬‬ ‫‪ 12‬פירק את משקפי סבו ומעדשותיהן‬ ‫מאת יוסף הלחמי‬
‫הצעתו נתקבלה והוא רכש לו מעמד‬ ‫בנה מצלמה‪ .‬הוא צילם בה את הסב‬
‫נכבד בזכות עבודתו הטובה והמסורה‪.‬‬ ‫והסבא ותמונות אלו שמורות עד היום‬ ‫אהרון סוטקר הוא איש־קולנוע‬
‫בשנת ‪ 1943‬כונה‪ ,‬במכתב רשמי של‬ ‫מיוחד במינו‪ ,‬עסק בשטח שמעטים‬
‫״אגודת מפיצי הסרטים לקולנוע‬ ‫בידי בני משפחתו‪.‬‬ ‫מאוד עסקו בו‪ ,‬ומאז ‪ 1930‬ועד היום‬
‫בא״י״‪ ,‬בתואר המפוצץ‪ :‬״הצלם הראשי‬ ‫בשנת ‪ 1926‬בהיותו בן ‪ 33‬עלה‬ ‫מופיעות על מסכי הארץ עבודות״צילום‬
‫אהרון סוטקר לארץ־ישראל עם אשתו‬
‫לצנזורות של האגודה״‪.‬‬ ‫רחל ובנו שמעון‪ .‬לפרנסתו החליט‬ ‫שלו‪.‬‬
‫אבל לא רק תעודות צנזורה צילם‬ ‫לעסוק בצילום‪ .‬סוטקר בעל האמצאות‬ ‫אהרון סוטקר נולד בשנת ‪1893‬‬
‫האיש‪ .‬בזמן הבינים שבין הראינוע‬ ‫ותבונת הכפים חזר על מעשה ילדותו‬ ‫בעיירה ליד לובלין שבפולין‪ .‬כבר‬
‫לקולנוע עדיין הוצגו סרטים אלמים או‬ ‫ובנה מצלמה במו ידיו‪ .‬אחר״כך תפס‬ ‫בנערותו ניכר בכשרונו הטכני הרב‬
‫בעלי מוסיקה בלבד‪ ,‬״מזמרים״ בלשון‬ ‫לעצמו מקום בשדרות רוטשילד והיה‬ ‫והיה מלא אמצאות כרימון‪ .‬בהיותו בן‬
‫הזמן ההוא‪ .‬נדרשו‪ ,‬אפוא‪ ,‬כותרות של‬
‫דברי השחקנים לשילוב בין הסצנות‪.‬‬ ‫לצלם רחוב‪.‬‬
‫סוטקר צילם גם את הכותרות האלו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1929‬נפל דבר בעסקי הסרטים‬
‫מכיון שלא רבים בארץ בשנות ה״‪30‬‬ ‫בארץ‪ .‬חוק יצא מטעם ממשלת המנדט‬
‫היו בעלי מצלמות סרטים נתבקש‬ ‫הבריטי על הצורך ברישיון להצגת סרט‬
‫ועל החובה להקרין את אישור הצנזורה‬
‫סוטקר מפעם לפעם לצלם גם קטע סרט‬
‫של ממש‪ .‬בין השאר צילם מסע עדלאי־‬ ‫לפני תחלת הסרט‪.‬‬

‫דע וצילומי נוף שונים‪.‬‬ ‫״צלם ראשי לצנזורות״‬

‫סוטקר בנה מעבדה במו ידיו‪ .‬מפחח‬ ‫סוטקר החליט כי זה עניין בשבילו‬
‫מכר קיבל חביות נפט משומשות‪ .‬הוא‬ ‫והזדמנות להתקדם ממעמד של צלם־‬
‫חתך אותן לאורכן וכך יצר שלוש אמב­‬ ‫חוצות למעמד הנכבד של צלם־סרטים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1930‬קנה סוטקר מצלמת סרטים‬
‫טיות ‪ -‬לפיתוח‪ ,‬לקביעה ולשטיפה‪.‬‬ ‫מתוצרת חברת ״ארדמאן״‪ ,‬עשויה עץ‬
‫נגרים במרכז וולובלסקי בנו לפי‬ ‫ונחושת‪ ,‬בעלת עדשה אחת‪ ,‬מונעת ביד‬
‫על״ידי ידית ומיכל הסרט שלה‪ ,‬שגם‬
‫תוכנית ששירטט גלגלת מעץ שעליה‬ ‫הוא מעץ‪ ,‬מורכב עליה מלמעלה‪ .‬כל״כך‬
‫כרך את הסרט המצולם וגילגלו באותן‬ ‫טובה המצלמה וכה יפה טיפל בה‬
‫החביות בתהליך הפיתוח‪ .‬בראשיתה‬ ‫סוטקר‪ ,‬שעד היום היא פועלת‪ .‬סוטקר‬
‫פנה למפיצי הסרטים בארץ והציע את‬
‫נעשתה העבודה בצריף ״הפועל״‬
‫בשכונת פלורנטין בשעות הלילה‪ ,‬כי‬
‫לא היה לו חדר חושך אטום‪ .‬בעזרת‬
‫פנס״כיס מצופה בנייר אדום עקב הצלם‬

‫אחר תהליך הפיתוח‪.‬‬

‫למפיצי הסרטים נדרשו לא רק‬
‫הודעות צנזורה וכותרות עם דברי‬
‫השחקנים אלא גם כותרות המודיעות‬
‫עניינים שונים לקהל הצופים‪ .‬סוטקר‬
‫הוא שעיצב כותרות אלו שכבר הפכו‬
‫למטבעות לשון שהיום מכירן כל תינוק‬
‫‪ -‬״בשבוע הבא״‪ ,‬״בקרוב״‪ ,‬״לא לעשן‬

‫ולא לפצח גרעינים״‪ ,‬ועוד רבות‪ .‬שפות‬
‫הכותרות היו שפות הארץ‪ ,‬עברית‪,‬‬
‫ערבית ואנגלית‪ .‬סוטקר הוא האחראי‬

‫לצורת כותרות אלו המופיעות עד היום‬
‫על בדי הקולנוע בארץ‪.‬‬

‫״ספרי קולנוע״ נעים‬

‫סוטקר יצר גם ״ספרי קולנוע נעים״‬ ‫אהרון סוגוקר עם מצלמתו‬
‫‪ -‬הוא צילם בקפה ״נוגה״ בתל׳אביב‬
‫כמה רצפי תמונות‪ ,‬כרך אותן בכריכה‬
‫של פח ישן ומכר אותם בשם ״פוטו־‬
‫נס״‪ .‬בידי הבן שמעון נותרו לפליטה‬
‫שניים מהם‪ .‬אחד מתאר כנר בקפה‬

‫״נוגה״‪ ,‬והשני איש מעשן בקפה‪.‬‬