Page 21 - etmol 83
P. 21
פן בשנות השלושים נכדו הפירמה של סוטקר נקראה ״זהר־
של פילם״ ושם זה נקשר באחד הנסיונות
צייד הראשונים להקים בארץ חברה להפקת
הדובים סרטים .שלמה בן־ישראל ,עיתונאי
ושל ידוע באותם הזמנים )מייסד ספרית
הרב ״הבלש״( ,קרובו הבימאי חיים הלחמי
והצייר צבי גולדץ נמנו לעשות סרט.
אלכסנדר פן הוא מהמשוררים הידועים ,בן הדור הראשון של משוררים שיצידותי- הם צירפו אליהם יהודי בשם הלפרין
הם חוברו בארץ .לאלכסנדר פן ־־־ שהיה גם מתאגרף ,שחקן־קולגוע ,צייר ,מרדן שהיה מתווך קרקעות ,בתקווה שזה
ותמיד בוהמיין -סיפור חיים מיוחד במינו .בעצם ,אין לנו סיפור חיים אחד שלו, ישיג כסף .בשנת 1930ביקשו מסוטקר
שכן פן ביקש לערפל את תולדות חייו .ישנן כמה וכמה נוסחאות על מוצאו וחייו שיצטרף אליהם והוא תרם לעניין את
מצלמתו ואת שם הפירמה .הוא צילם אז
לפני בואו לארץ .והנוסחה שהוא סיפר היא כמעס כסיפור אגדה. מספר מבחני בד ,שאבדו .השותפים לא
חגית הלפרין פירסמה לאחרונה ספר על אלכסנדר פן ועל יצירתו -״שלכת הצליחו להשיג כסף -וסרטים לא
כוכבים״) ,בהוצאת ״פפירוס״( והוא סיפור חייו מהולדתו בראשית המאה ,כנראה
בשנת , 1906ועד שנת , 1940כשהוא בשיא יצירתו .זהו ספר ראשון המנתח את נוצרו.
שירתו ,והוא גם פירסום ראשון המוסר את קורות חייו ואת כל הגירסאות, בתום מלחמת העולם השנייה החליט
המשונות והמוזרות והמיוחדות במינן ,על מוצאו .חגית הלפרין פותחת בגירסה סוטקר לשכלל את עבודתו .הוא הציב
של פן וכותבת :״תולדות חייו של פן ,כפי שהם מתוארים במקורות שונים, את מצלמת ה״ארדמאן״ בתוך מיתקן
נוסכים על הקורא רושם שהוא פוגש באגדה מופלאה״ .פן נולד ל״אם לא־־יהודיה מיוחד שבנה בעצמו כשהיא מכוונת
ממשפחה אצילית שוודית בערבות הסונדרה על חוף ים הקרח הצפוני בבית סבו כיוון של קבע בדיוק לפי גודל טופס
הגוי ,צייד הדובים .לאחר מות סבו נדד פן ברחבי רוסיה בחברת ילדי הפקר תעודת הצנזורה .למצלמה חיבר מנוע
של מאוורר ישן שהפעיל את המכשיר
בנסותו למצוא את אביו היהודי ,שהוא לא ראה מעולם״. באמצעות שרשרות אופניים .כך הפכה
מצד אביו היה פן צאצא למשפחה יהודית מיוחדת :נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי, המצלמה מידנית לממונעת .מסגרות
מייסד חסידות חב״ד .סבו של פן היה משורר .אביו של פן היה רב שנתפקר וידע העץ ופחי הפיתוח הוותיקים המשיכו
לשרת אותו בנאמנות .הוא הכניס לעסק
עברית על בוריה .בתחילה ישב בקווקז ולימים עקר למוסקבה. את בנו שמעון שהשתחרר אז מן הצבא
אמו של פן ,בתו של הדייג והצייד השוודי ,באה לוינה ללמוד רפואה .פגשה באביו, הבריטי ,והם עבדו יחד עד מותו של
אב לחמישה ילדים שנותרו לאחר מות אשתו הראשונה ,ונישאה לו .בחודש
השביעי להריונה ביקרה בבית אביה בצפון הרחוק ברוסיה ,ילדה את אלכסנדר, אהרון סוטקר בשנת .1967
ונותרה בבית אביה .לאחד כמה שנים מתה האם ,ואלכסנדר גדל בבית סבו עד גיל
עשר .יום אחד התנפל דוב לבן על הסב שביקש לצודו ופצעו למוות .בסרם מת ממשלת ישראל מכירה
רשם לנכדו את כתובת אביו ,והילד יצא לחפש אחריו .התגלגל עם חבורות רחוב
ברוסיה של השנים הראשונות של המהפכה ,כתב שירים ברוסית ,התיידד עם שמעון הבן ממשיך בדרכי אביו
המשורר הנודע מאיקובסקי ,התחיל לפעול באגודות יהודיות ,ובשנת 1927הגיע ומצלם עד היום באותה מצלמה ישנה
ומפתח את הצילומים בעזרת מסגרות
לארץ. העץ שעמדו במבחן הזמן .אפילו ממש
זהו סיפור עשרים השנים הראשונות של חיי פן .גירסות אחדות מוסרות סיפורים לת ישראל הכירה בצורך לשמור על
אחרים .לעולם לא נדע כנראה בוודאות את סיפור חייו .ראשיתו של המשורר כיוון המצלמה של סוטקר האב .כאשר
בשנת 1970רצו אנשי המועצה לביקו
תישאר תמיד בערפל ,כשיר. רת סרטים ומחזות לחסוך בנייר ,והוצי
ש.ש. או טופס צנזורה קטן מקודמו ,לא
התאים הטופס החדש לכיוון המצלמה
הקבוע זה שנים רבות .אז עלה הבן
שמעון לירושלים ותבע שלא ישנו את
גודל הטופס ,שלפיו קבע אביו את
המצלמה במקומה .אנשי המועצה כיבדו
את מורשת אהרון סוטקר וטופס הצנזו
רה נשאר כשהיה.
עברו ששים שנה מאז החל סוטקר
בצילום הודעות הצנזורה וכותרות
״בקרוב״ ו״הפסקה״ .אהרון סוטקר
עצמו נפטר לפני יותר מ 20-שנה ,אבל
עד היום אנו רואים את עבודותיו על
מסכי בתי-הקולנוע.
21