Page 16 - etmol 83
P. 16
מספר הברכות והנאומים היה גדול מאד ,ודומה שלקהל ״הרעיון מצא נתיבות ללבות המבקרים במקום .רק שאלה
של אותן שנים היתה סבלנות בלתי״מוגבלת להאזין שעות אחת היתה בפי כל :כיצד יבצע את המפעל?״ המשא״ומתן
ארוכות למדברים .בטקס הנטיעות עצמו דיברו אשר ברש, התנהל במקביל עם כמה גופים :״אנשי הועד החקלאי״,
אליעזר שטיינמן ויוחנן טברסקי ,ובחלקו השני של הטקס, ״ועד המושבה הרצליה״ ו״ועד אגודת הסופרים״ ,״וכדי
ליד השולחנות הערוכים ,נזכרו עוד 10מדברים .הדי־ לאשר ולקיים את הבטחת ועד המושבה ,ערכה אגודת
התקופה נשמעו באזכרה לנופלים בקרבות ,ביניהם הסופרים ב־ 1935עליה חגיגית אל הגבעה ,ובראשה ש.
אבינועם ,בנו של הסופר ראובן גרוסמן ,וגרמו להתרגשות טשרניחובסקי ז״ל.״ אבל ״בינתיים הגיעו מאורעות״הדמים
של 1939-1936ואחריהן המלחמה העולמית השניה ,ועניין
רבה בקרב הנאספים.
דומה היה שהפעם אכן ,עומד הרעיון לקרום עור וגידים, בית״הסופר נדחק לקרן זווית״.
וההערכה היתה ש״תוך שלוש שנים יקום המפעל כולו״.
משא־ומתן התנהל עם קהילות ישראל בארצות השונות, מהארץ ומהעולם
התפרסמו ידיעות על שלוש תרומות שהתקבלו מיחידים ועל
החלטתה של קהילת בואנוס־איירס לבנות ״ביתן ארגנטינאי ברוך גיצ׳קו לא הירפה ,ועם תום המלחמה ,חזר לממש
את הרעיון שבסיסו הורחב בינתיים .״גבעת הסופר״
על שם המשורר ש .טשרניחובסקי ב׳גבעת הסופר׳״. תשמש מרכז ״גם לסופרים עברים ויהודים מכל העולם
על התקוות הרבות שתלו ב״בית על הגבעה״ יעידו דברי שירצו לבקר בארץ ולשבת בה זמן קצר או ממושך וליצור
הסופרים שכונסו באותה חוברת ,שהד רוממות אותם ימים בה״ .גם התכנית המעשית התרחבה .לא עוד מפעל ארץ־
נשמע בהם ,והתקוות המרקיעות שחקים על כך שהנה
הגיעה סוף־סוף שעתה היפה של הספרות העברית ,מפעם ישראלי בלעדי ,אלא מפעל משותף לישראל ולתפוצות:
״ואז עלה הרעיון ,כי לשם ביצוע התכנית הגדולה
בהם. והמורחבת תקבל עליה כל ארץ ,שבה קיימות קהילות
אשר ברש ,״הבית על הגבעה״ :״אם רוצים אנו ,שהספ יהודיות גדולות ,להקים על ״גבעת הסופר״ ביתן אחד
רות העברית תהיה מקובלת לא רק מאהבה )ואין גוזרין על שיכיל לא פחות משמונה חדרים וכל חדרי השרות והנוחות
אהבה( אלא גם מכבוד ומיראת-הכבוד ,יש לדאוג לכך ,שגם הדרושים .בגבעת־הסופר יהיו לא פחות מששה ביתנים
צורתה וחיי יוצריה יהיו מכובדים ככל האפשר .ימי כאלה .לא נקבע בדיוק מועד שהותו של הסופר בביתן ,אך
השתדלנות המשפילה של אנשי-הרוח חלפו .עת לתבוע
המשוער הוא -עד שני ירחים.
זכויות ,לכבוש מקום ועמדה.״ ״נוסף לששת הביתנים יוקם בית מרכזי עם אולם־אסיפות
אליעזר שטיינמן ,״משכן תבנו לי״ :״כל העולם שוק, לכמה מאות איש ועם במה משוכללת ,מזנון־מסעדה ,חדר״
ואף שדה הרוח משועבד למרותו של זה .מן הדין שתיעשה קריאה ,ספריה גדולה בלשונות שונות ,שתשמש מעין
בזמננו פעולת שיכון מיוחדת במינה לאמנים הזקוקים ספריה מרכזית עשירה לסופרים ,מכון ביבליוגראפי'
למחבוא ולמקדש מעט ,לריכוז הרוח ולחשבון הנפש,
לליטוש הניב ולביקורת עצמית ,לעיון שבצנעה ולהתיחדות ביוגראפי ,מכון ללשון העברית וכר.
עם השכינה .אנו חיים בתקופה של טקסים ,מצעדים, ״כיוון שהגבעה נמצאת במקום מרכזי בשרון ובקירבת
מסקרים ומפארים .ניתן כבוד-מלכות לאמנות ,אם רוצים מקום לתל״אביב ,יוכל הבית הגדול לשמש גם בית״תרבות
אנו באמת ובתמים לראות בתפארתה .ואין מלוכה בלי
מרכזי לישובי השרון״.
מקדש מלוכה״. ברוך גיצ׳קו נסע לארצות״הברית בעניין תוכניתו ,חידש
יעקב פיכמן ,״זאת הגבעה״ :״ואולם אין ספק ,כי הרעיון את ההסכם עם הוועד החדש של הרצליה ,וקיבל את
יכה שורש ויצמיח פרי בלב כל גולה יהודית ,אשר תכיר מה הסכמתו להקים על החלקה של עשרה דונמים את ״גבעת
נהדר רעיון זה ,להקים בחלקת הסופר אשר בשרון את
ביתה ,בית היוצר ,מעין ׳כרם דיבנה׳ ,אשר יהיה ברכה, הסופר״.
אגודת הסופרים הקימה ״ועד־יוזם״ משותף לסופרי
תפארת לתרבות ישראל ולמדינת ישראל. הארץ וארצות־הברית שחבריו ,מן הצד הישראלי היו אשר
יוחנן טברסקי ,״הסופר והמדינה״ :״הסופר הוא העצמות ברש ,דוד שמעוני ואליעזר שטיינמן; ומן הצד האמריקני:
המקיימת ,אבל הוא עצמו אין לו קיום ,או אך קיום עלוב שמעון הלקין ,יצחק ריבקינד וצבי שרפשטיין .היוזם
ביותר במדינתנו .׳אנשי אויר׳ של אתמול ,היינו פה למערי- והמבצע ברוך גיצ׳קו ,נבחר להיות ״המקשר״ בין שני
צי היש והממש .מגרש הוא ממש .בית הוא ממש .פרדס הוא הצדדים .זמן־מה לאחר מכן סופחו לוועד גם הסופרים:
ממש .ממשלתנו יכולה להיות הכוח שישנה את מצבו של יעקב פיכמן ,יוחנן טברסקי ,ראובן אבינועם )גרוסמן(
הסופר שלנו! ...כן ,מדינה שאינה דואגת לנשמת העם, וירוחם ורדימון.
נמצאת מכשילה עצמה לעתיד לבוא!״ הוועד היוזם התחייב ,כפי שכתב מ .אשד ,לפני ועד
המושבה ״להתחיל בהקדם בעבודת הכשרת הקרקע ,גידור
יצחק למדן ,״אל הגבעה״ :״העצמאות הפורה שנבתרכה
בה הספרות העברית מראשיתה ,הולכת ומצטמקת ,הולכת המקום ונטיעת עצים״.
ומתמעטת לכדי צל-עבר בלבד .עצמאות מבורכת זו סימניה השלב הראשון ,שלב הנטיעות ,התקיים ברוב עם והדר
היו :חירות פנימית גמורה ונאמנות ללא-כל-תנאי ].[- - ב״יום סוף־חורף מסוער״רוחות ונוטף גשם קל לסירוגין״
עתה הולכת ומוחלפת עצמאות זו בבקשת חסות בצל שליטי- בנוכחות ״עשרות סופרים עברים״ שבאו מתל־אביב וממקו
החברה ובעלי מפתחות-הציבור ,בכהונה בחצרות מפלגות, מות אחרים ,ובהשתתפות ילדי בתי״הספר בהרצליה ,עם
בנאמנות-על-תנאי ,בכל מה שעשוי מלכתחילה לקצר את דגלי כחול־לבן ,ש״תופיהם רועמים והחצוצרה מריעה
הנשימה ,לקצץ כנפי-רוח ,וגם להפוך את כל ענין הספרות עליזות ונמרצות״ .יעקב פיכמן ,שהיה אז יו״ר אגודת
-אותו צורך עליון ומוחלט בתרבות עם ואדם -לדבר נסבל הסופרים ,התכבד בגזירת הסרט הלבן .את הרגשתם של
וקיים רק קיום-על-תנאי .קיום כזה לא רק את נפש הספרות אלה שלקחו חלק במאורע ,תאר מ .אשד בסגנון התקופה
הוא קובע ,אלא סופו להכות בבצורת וברזון את חיי נפשה המרומם :״הקרואים הרבים נכנסו פנימה בלבבות פועמים
ותרבותה של האומה כולה ,על כן בזמן הזה ,עוד יותר
מאשר בכל זמן אחר ,מיעודו של הסופר העברי הוא לשמור ועינים נוהרות מגיל״.
על חשיבות המעמד וסמליותו תעיד גם העובדה ,שרבה
מכל משמר על זכות עצמאותו״. של המושבה הרצליה גרשון חנוך פישמן ,לקח בו חלק
התוכניות כאמור היו רבות ,אבל מאומה מהן לא נתקיים ו״הביא את ברכת הקהילה ,ותיבל את דבריו בדברי תורה
לבסוף ,מרכז לסופרים ולספרות בהרצליה לא קם. ודרוש״.
לעיון נוסף :הרצליה ,ראשיתה והתפתחותה ־־ בן־ציון מיכאלי 16
