Page 210 - ורד נועם סופי לאתר
P. 210

‫פרק ג‬

‫הגלם המשוקעים בבית היא הלכה עתיקה‪ ,‬שקדמה כנראה לתפיסה התנאית‬
‫הפוטרת אותם מטומאה‪ .‬על כן אפשר שיוספוס משקף כאן תפיסה עתיקה‪,‬‬

             ‫שרווחה בחוגים רחבים ולא אפיינה דווקא את ההלכה הכתתית‪42.‬‬

                                                          ‫א‪ 3‬טומאת עצמות‬
‫בקדמוניות היהודים יח‪ ,30-29 ,‬מתאר יוספוס אנקדוטה מימי הנציב קופוניוס‪:‬‬

‫בשעה שנעשה חג המצות‪ ,‬שאנו קוראים לו פסח‪ ,‬מנהג היה לכוהנים לפתוח‬
‫את שערי בית המקדש מחצות הלילה‪ .‬וכן‪ ,‬כשנפתחו אותה שעה לראשונה‬
‫נכנסו אנשים שומרונים בצנעה לירושלים ופיזרו עצמות בני–אדם בלשכות‬
‫[ובכל המקדש]‪ 44><[ 43.‬החלו לראשונה לקבוע חוקים בגלל הללו וכל השאר‬

                                      ‫לשם שמירה טובה יותר של המקדש]‪45.‬‬

‫המשפט האחרון מגומגם ופירושו המדויק אינו ברור‪ ,‬והיו שהציעו לו השלמות‬
‫ותיקוני נוסח‪ 46.‬פלדמן תרגם‪As a result, the priests, although they had :‬‬
‫‪previously observed no such custom, excluded everyone from the‬‬
‫‪temple, in addition to taking other measures for the greater protection‬‬
‫‪ 47.of the temple‬שליט תרגם‪‘ :‬מטעם זה נאסר על הכול (לבוא) לבית–המקדש‪,‬‬
‫דבר שלא נהגו (לעשות) קודם לכן‪ ,‬ובכלל הנהיגו (הכוהנים) שמירה מעולה יותר‬
‫במקדש'‪ .‬יהא אשר יהא המשמע המדויק והניסוח המקורי של הדברים‪ ,‬מתברר‬

   ‫שיוספוס מבקש לתלות באירוע זה את ייסודם של איסורי כניסה למקדש‪48.‬‬
‫היסוד ההיסטורי של סיפור זה וטיב המניע של השומרונים לטמא את המקדש‬

‫ראו לעיל‪ ,‬שם‪ .‬למסקנה דומה הגיע גם נחמן‪ ,‬ההלכה‪ ,‬עמ' ‪ ,226-224‬אף כי התלבט גם בין‬           ‫‪	42‬‬
          ‫פתרונות נוספים‪ .‬אבל ראוי לציין שהלכה זו נעדרת אצל פילון‪ .‬ראו להלן‪ ,‬ג‪.2‬‬         ‫‪	43‬‬
                                                                                         ‫‪4	 4‬‬
‫המוסגר אינו מצוי בתרגומו של שליט (עמ' ‪ ,)283‬אבל ראו את לשון המקור היווני‪ ,‬שם‪,‬‬            ‫‪	45‬‬
                           ‫ותרגומו של פלדמן במהדורתו‪ ,‬קדמוניות יח‪-‬כ (עמ' ‪.)27-26‬‬
                                               ‫במקור היווני נושא המשפט אינו מתפרש‪.‬‬       ‫‪4	 6‬‬
                                                                                         ‫‪	47‬‬
‫כך‪ ,‬בערך‪ ,‬משמעו המילולי של הטקסט העמום \(‪hr1 canto mh\ pro/teron e0pi‬‬                    ‫‪	48‬‬
‫‪,)toiou/toij nomi/zontej ta/ te al1 la dia\ fulakhj= mei/zonoj h]gon to\ ie9 ro/n‬‬

                                                          ‫בתרגום שלי‪ .‬ראו הדיון להלן‪.‬‬
‫על חילופי הנוסח‪ ,‬קשיי ההבנה ואפשרות קיומה של לקונה בטקסט‪ ,‬עיינו בהערותיו של‬

                                  ‫פלדמן‪ ,‬שם‪ .‬ראו גם דיונו של קולאוטי‪ ,‬פסח‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬
                                                                         ‫פלדמן‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬

                                                    ‫כפי שהציע קולאוטי‪ ,‬פסח‪ ,‬עמ' ‪.105‬‬

‫] ‪[ 200‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215