Page 214 - ורד נועם סופי לאתר

‫פרק ג‬

‫שמירת הטהרה והרחקת הטומאה בחוגים יהודיים רבים‪ ,‬גם בחיי החולין ואצל‬
‫מי שאינם כוהנים‪ ,‬נתקבלה ונתאשרה במחקר בעשורים שחלפו מאז תיאר אותה‬
‫גדליה אלון‪ 72.‬לפיכך‪ ,‬הנחתו של לוין שרק הכוהנים וכן ‘אחדות מן הכתות‬
‫בתקופת בית שני' היו מוטרדים מקרבתם של קברים אל מקום המגורים‪ ,‬אינה‬
‫הולמת את כלל ידיעותינו על החברה היהודית בימי בית שני ועל עולמם של‬

‫חכמים לאחר חורבנו‪73.‬‬
‫אשר לטיבה של הטומאה שגרמו הקברים לתושבי טבריה‪ ,‬יוספוס מסתפק‬
‫בקביעה שהללו נחשבו טמאים שבעה ימים‪ .‬לא ברור אם כוונתו לומר שמקומם‬
‫של הקברים שנתפנו עדיין מטמא‪ ,‬או שמא החשש הוא לספק מציאותם של‬
‫קברים קיימים‪ .‬האם נובעת הטומאה ממגעם של אזרחי טבריה בקברים‪ ,‬מאהילה‬
‫על קבר‪ ,‬או שעצם מגוריהם בטבריה די בהם לטמא אותם מספק‪ .‬דיניהם של‬
‫קבר‪ ,‬ספק קבר‪‘ ,‬בית הפרס'‪ ,‬קבר שנתפנה וכיוצא באלה הם מסועפים וסבוכים‬
‫אצל חז"ל‪ 74.‬כמו במקרים רבים אחרים‪ ,‬גם כאן אין לדעת אם יוספוס משמיע‬
‫הלכה עתיקה שטרם הכירה בהבחנות הלכתיות משוכללות‪ ,‬או הלכה חלוקה‬
‫לחומרה‪ ,‬או שמא לא התכוון אלא להזכיר באופן כללי את חומרת הדין של טמא‬

‫מת על פי הכתוב (טומאת שבעה)‪ ,‬ולא דקדק בכל אלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬פילון‬

‫ב‪ 1‬טעמה של טומאת המת‬
‫פילון עוסק בטומאת המת בספרו ‘על החוקים לפרטיהם' ג‪75.209-205 ,‬‬
‫בסיכומו הקצר הוא מדגיש את הטעם המוסרי והפילוסופי לטומאת המת ומפרט‬
‫כמה מהלכותיה‪ .‬רוב ההלכות האלה כתובות במפורש בתורה‪ ,‬ומיעוטן הן בגדר‬
‫תורה שעל פה‪ ,‬ומשקפות מסורת‪ ,‬נוהג רווח או פרשנות‪ .‬נפתח בטעמה של‬
‫טומאת המת‪ .‬במהלך הּ ִפסקה מנמק פילון את הטומאה בשתי דרכים‪ .‬הוא פותח‬
‫בהנמקה חינוכית‪ ,‬התופסת את הטומאה כסייג בפני העברה המוסרית‪‘ :‬כה‬

‫ראו לעיל‪ ,‬פרק ב‪ ,‬שם‪ .‬אלון‪ ,‬הלכות טהרה‪ ,‬עמ' ‪ ,174-173‬אכן השתמש בעדותו של יוסף‬ ‫‪7 2‬‬
‫כאן כראיה לשיטתו‪.‬‬
‫‪7 3‬‬
‫בכיוון דומה ראו גם נחמן‪ ,‬ההלכה‪ ,‬עמ' ‪.238-236‬‬ ‫‪ 74‬‬
‫על קבר שהתפנה ראו לעיל‪ ,‬פרק ב‪ ,‬א‪ .3‬על ספק טומאה שהותרה בציבור ראו למשל‬
‫‪ 75‬‬
‫לעיל‪ ,‬א‪.3‬‬
‫חוקים ג‪ ,‬עמ' ‪.126-125‬‬

‫] ‪[ 204‬‬