Page 217 - ורד נועם סופי לאתר
P. 217

‫יוסף בן מתתיהו ופילון‬

‫"טהור לחלוטין"‪ ,‬ואף על פי כן (‪ ,)me/ntoi‬כניסתו למקדש מותנית בתהליך‬
‫נוסף של שבעת ימים והזאת מי חטאת'‪ 85.‬פרשנות זו אינה נראית מכמה טעמים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הּ ִפסקה כולה נשענת על במדבר יט‪ ,‬שם מתורגמים בתרגום השבעים‬
‫כל השמות והפעלים הנוגעים להזאת מי הפרה האדומה בנטיותיו השונות של‬
‫הפועל ‪ 86.perirrai/nw‬סביר שבהשתמשו בשורש זה בהקשר המובהק של‬
‫במדבר יט‪ ,‬כיוון פילון למשמעו שם‪ .‬ועוד‪ ,‬פילון מזכיר הזאה של מים מעורבים‬
‫באפר בהקשרים רבים ושונים על פני כתביו‪ ,‬תוך הדגשה מיוחדת של משמעותו‬
‫הסמלית של האפר המעורב במים (ראו הסעיף הבא)‪ .‬הפועל ‪perirrai/nw‬‬
‫והשם ‪ perirranthri/wn‬משמשים אותו בעקיבות בכל המקומות הללו‪ 87.‬וכן‪,‬‬
‫רחיצה ביתית או טבילה לשם חולין מוכרת לנו אצל פילון (ראו להלן) ובמקורות‬
‫אחרים‪ .‬ואולם הזאה לשם טהרה‪ ,‬שאיננה הזאת מי נידה המפורשת בתורה‪ ,‬היא‬
‫עשייה טקסית בלתי מוכרת לחלוטין‪ 88.‬גם הנחתו של סנדרס‪ ,‬שהמשפט השני‪,‬‬
‫העוסק ב'אנשים טהורים לחלוטין' מוסב על אותם טמאי מתים שנזכרו לעיל‬
‫במשפט הראשון‪ ,‬לאחר שנטהרו ‘טהרה ביתית' באופן חלקי בלבד‪ ,‬אינה סבירה‪.‬‬

                                                           ‫סנדרס‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪.268-265‬‬  ‫‪8	 5‬‬
‫כך הפעלים ' ֹזרק' — ‪( perierranti/sth‬יג כ); ‘והזה' — ~‪( perirranei‬יח יט);‬             ‫‪	86‬‬
‫‘ומזה' — ‪( perirrai/nwn‬כא)‪ .‬ואילו ‘מי נדה' מתורגמים ~‪( u/(dwr ra( ntismou‬יג כ)‪.‬‬
‫על ‪ perirrai/nw‬ראו לידל–סקוט‪ ,‬מילון‪ ,‬עמ' ‪ ;1385‬ודיונה של לאונהארדט‪ ,‬פולחן‬             ‫‪8	 7‬‬
‫יהודי‪ ,‬עמ' ‪ .261‬ניסיונו של סנדרס‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪ ,264‬לגזור את שימושו של פילון‬
‫ב–‪( perirranthri/wn‬חוקים א‪ )258 ,‬משם העצם ולא משם הפעולה‪ ,‬ולפרשו כ[הזאה‬               ‫‪8	 8‬‬
‫מתוך] אגנות‪/‬כיורים‪ ,‬אינו מתיישב עם הודאתו שלו שהתיאור שם תואם לחלוטין את‬

        ‫ההזאה של במדבר יט‪ ,‬ולפיכך אין המדובר בהזאה של סתם מים מתוך אגן ביתי‪.‬‬
‫ראו במיוחד‪ ,‬פילון‪ ,‬על החלומות א‪ ,220 ,‬שם נזכרת טהרה בהזאות ללא כל פירוט‪ ,‬ואילו‬
‫מן ההמשך מתברר שהכוונה דווקא למים שיש בהם אפר‪ ,‬וראו הסעיף הבא‪ .‬עם זה‪ ,‬יש‬
‫להודות שפילון משתמש במילה ‪ perirranthri/oij‬גם בהקשרה של טבילה אחרי‬
‫חיי אישות (חוקים ג‪ ,)63 ,‬ותמיהה היא מה מקום להזאה יש כאן‪ .‬ראו הערת המתרגמת‬
‫במהדורה העברית‪ ,‬הרואה בהזכרת ההזאה ‘פליטת קולמוס‪ ,‬כי אין להעלות על הדעת‬
‫שנזקקו למי–חטאת לאחר כל תשמיש מיטה' ( ג‪ ,‬עמ' ‪ 100‬הערה ‪ .)92‬אלון‪ ,‬הלכות טהרה‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,172‬התעלם ממשמעותה המיוחדת של המילה ותרגם אותה בסתם רחיצה‪ .‬נראה‬
‫שגם לאונהארדט‪ ,‬פולחן יהודי‪ ,‬עמ' ‪ ,270-269 ,261‬סברה שיש ששורש זה משמש גם‬

                                              ‫במשמעות של טיהור ורחיצה באופן כללי‪.‬‬
‫כך מודה גם סנדרס‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪ .268‬לפיכך הוא מציע שלפנינו המצאה עצמאית של‬
‫יהודי התפוצות‪ ,‬המושפעת מבלי דעת גם ממנהגים פגניים (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)270-268‬ראו גם‬

                  ‫לאונהארדט‪ ,‬פולחן יהודי‪ ,‬עמ' ‪ ,266‬והערה ‪ ,29‬שדעתי קרובה לדעתה‪.‬‬

‫] ‪[ 207‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222