Page 221 - ורד נועם סופי לאתר

‫יוסף בן מתתיהו ופילון‬

‫הזאה בשלישי ובשביעי וטבילה‪ 98.‬יתרה מזאת‪ ,‬כל דיני הפרה האדומה ואופן‬
‫הטיהור במימיה מפורטים אצל פילון דווקא בהקשר הזה‪ ,‬של חובת המקריבים‬
‫בכלל‪ ,‬ואילו בפרשתנו‪ ,‬בדונו בטומאת המת‪ ,‬הוא נמנע מלפרטם‪ .‬אגב דיונו‬
‫בפסקה ‘על המקריבים' הוא מאריך לפרש את משמעם המוסרי של דיני ההכנה‬
‫וההזאה של אפר הפרה דווקא על רקע הכנתו של המקריב למעשה ההקרבה‬

‫במקדש‪ ,‬ובמנותק לגמרי מכל אזכור של טומאת המת‪99.‬‬
‫במקום אחר יוצר פילון אסוציאציה בין תיאור הכבשים בחלום יעקב‬
‫(בראשית לא י‪-‬יא) לבין מים בלולים באפר‪ .‬פילון משמיענו‪ ,‬שהמחפש אחר‬
‫הדרך לחיים של אצילות (=‪ ,)thj~ pro\j kalokag0 aqi/an a0gou/shj od9 ou‬יזה‬
‫על עצמו אפר ומים (על החלומות א‪ .)210 ,‬על כן נצטוו גם מקריבי הקרבנות‬
‫לעשות כן קודם להקרבה (שם‪ .)212 ,‬בסמוך מייחס פילון חובת הזאה של מים‬
‫מעורבים באפר גם לכוהן הגדול לפני העבודה הציבורית במקדש (שם‪,)214 ,‬‬
‫ואף לכך אין יסוד בכתוב‪ 100.‬פילון מסביר שיוסף המקראי‪ ,‬שדמותו מייצגת‬
‫את הקסם הכוזב של הפוליטיקאי‪ ,‬לא טיהר את עצמו בהזאות‪ .‬אילו עשה כן‬
‫היה מבין שכל עצמו אינו אלא תערובת של אפר ומים‪ ,‬שמהם נבראו בני האדם‪,‬‬

‫והיה נמנע מן הגאווה (שם‪.)220 ,‬‬
‫פילון מתאר ‘הזאה' לשם טהרה בכמה הקשרים נוספים‪ ,‬אבל בלא אזכור‬

‫‪ 9 8‬חוקים א‪ ( 261 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .)286‬ראו גם חוקים ג‪ ( 89 ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .)104‬ראו עוד להלן‪ .‬טיבה של‬
‫המתנה זו ומטרתה אינן ברורות‪ ,‬שכן אם אין טומאה לפני שבעת הימים‪ ,‬ממתי על האדם‬
‫להתחיל בספירת שבעה‪ ,‬מה מטרתה של ספירה זו ומה המגבלות המוטלות עליו במהלכה‪,‬‬
‫אליבא דפילון? פרופ' מרדכי ע' פרידמן הציע‪ ,‬בדברים שבעל–פה‪ ,‬שהמדובר בפרישה‬
‫מן החברה לצורך מניעה של היטמאות‪ ,‬שבעה ימים קודם למועד המתוכנן של כניסה‬

‫למקדש‪.‬‬
‫‪ 99‬חוקים א‪ ( 269-261 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.)288-286‬‬
‫‪ 1 00‬היינמן‪ ,‬פילון‪ ,‬עמ' ‪ ,26-25‬מדגיש את הניתוק הבולט בין הזאה זו לבין טומאת מת‪ ,‬שהרי‬
‫הסבירות לטומאה כזאת אצל כוהן גדול נמוכה במיוחד‪ .‬לדעת היינמן‪ ,‬אין לייחס חשיבות‬
‫למראה מקום זה מאחר שבכתבים האלגוריים דוחה הרטוריקה את הדיוק ההלכתי‪ ,‬והאפר‬
‫נזכר כאן רק לצורך הקישור הרעיוני עם דברי אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר'‪ .‬ואולם‬
‫נראית יותר דעת לאונהארדט‪ ,‬פולחן יהודי‪ ,‬עמ' ‪ ,265-264‬והערה ‪ ,25‬בעקבות הורבורי‪,‬‬
‫שיש להביא בחשבון גם אפשרות של מסורת הלכתית אותנטית‪ .‬פילון אינו מפרש באיזו‬
‫‪ leitourgi/a‬מדובר‪ .‬אם כוונתו דווקא לעבודת יום הכיפורים (כך הבינה זאת לאונהארדט)‬
‫או להכנת אפר הפרה‪ ,‬תואמים דבריו גם את שיטת חז"ל (ראו משנה‪ ,‬יומא א א; פרה ג א)‪,‬‬
‫אף שפילון‪ ,‬כדרכו‪ ,‬מנתק את ההזאה הזאת מספק טומאת מת‪ ,‬ומנמק אותה נימוק רעיוני‬

‫עצמאי‪.‬‬

‫] ‪[ 211‬‬