Page 223 - ורד נועם סופי לאתר
P. 223
יוסף בן מתתיהו ופילון
עדות בעלת השלכות מרחיקות לכת .לאור הלכה זו ,נראה שלמרות ההקפדה
העצומה על הטהרה בחיי החולין ,ובכלל זה על ‘טהרת קודש' ,כל אדם בימי
הבית נחשב למעשה טמא מת לעניין הכניסה אל הקודש ,ממש כבזמן הזה!
עלייה למקדש לא יכלה לעולם להיעשות באופן ספונטני ,אלא לאחר שבעה
ימי המתנה .ועוד ,עולה מכאן שהשימוש באפר פרה אדומה היה המוני ,והוזקקו
לו כל הבאים למקדש ,תמיד .גזרה כזאת יכולה לכאורה להתקבל על הדעת על
רקע החומרה הגדולה בטומאת המת ובספקותיה ,כגון ההרחבה העצומה של
מושג האהילה ,טומאת התהום וטומאת בית הפרס וכיוצא בהן .ועם זה ,מעולם
לא עלה זכרו של נוהג כזה במקור אחר .ועוד ,כיצד יתפרשו הלכות כגון ‘אין
אדם ניכנס לעזרה ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל [ולא'":עד שהוא מזה"]'
(משנה ,יומא ג ג) ,או החובה לציין את הקברים קודם העלייה לרגל (שקלים א
א) ,אם כל הנכנסים למקדש נחשבו טמאי מתים ממילא ,וחויבו בכל תהליך
ההיטהרות החל על טמא מת?
מסתבר יותר להניח ,כדעת היינמן ואחרים ,שעולי הרגל מחוצה לארץ
הם שחויבו בהיטהרות כזאת מחמת הספק בבואם לירושלים ,שהרי לא יכלו
להיטהר במקומות מושבם 109,או מחמתה של טומאת ארצות העמים ,שדינה
כטומאת מתים .אפשר שפילון לא היה מודע למקורה של התקנה ,ופירש את
ההיטהרות הסיטונית מספק טומאת מת ,שהוטלה על העולים לרגל מחוץ
לארץ טרם כניסתם למקדש ,פירוש עממי רווח .הוא לא הבין שהמדובר דווקא
בחובתם של יהודי חוצה לארץ ,ותפס שהיא חלה על הכול .ועוד ,נעלם ממנו
שורשו של הטקס בטומאת המת ,והוא פירש אותו כמתחייב מעצם הכניסה
אל הקודש 110.אמנם ההזאות בשלישי ובשביעי נזכרות גם בפסקה הנידונה
כאן (ג )205 ,בהקשר מפורש של טומאת מת 111.ואולם הניסוח במקומנו מלמד
שפילון סבר שהזאות אלה נוהגות ,מטעמים אחרים ,גם בכל אדם טהור הבא אל
המקדש ,בלא כל קשר לטומאת מתים .איתור השורש הרעיוני של מי הפרה,
109היינמן ,פילון ,עמ' ;26לאונהארדט ,פולחן יהודי ,עמ' .266כך עולה גם מדברי סנדרס,
הלכה ,עמ' .263ד"ר ישראל רונן העירני שהיינמן ,שלא כחוקרים מובהקים אחרים של
פילון ,מיעט במידת היכרותו של פילון את מסורת ארץ–ישראל ,ואפשר שמכאן נגזרת
פרשנותו ,התולה גם את המסורת הנידונה בחובה ילידת הנסיבות של בני חוצה לארץ ולא
בהלכה נשכחת של יהודי ארץ–ישראל.
1 10לדעת היינמן השפיע עליו בהקשר זה גם המנהג היווני של טבילה לפני כניסה למקדשים.
111ראו לאונהארדט ,עמ' ,266שהסיקה מכך שפילון לא ניתק לגמרי בין טומאת המת לטהרה
במי החטאת.
] [ 213
