Page 227 - ורד נועם סופי לאתר

‫יוסף בן מתתיהו ופילון‬

‫מטמאת את יושביה בטומאת מת‪ .‬כיוצא בזה נטמאו תושבי ירושלים כולה‬
‫משפוזרו עצמות מתים במקדש‪ 119.‬עם זה‪ ,‬דינו של החי שנטמא במת הוקל‬
‫במפתיע‪ ,‬לא רק בהשוואה אל המת עצמו‪ ,‬אלא גם בהשוואה לשני הטמאים‬
‫האחרים הנזכרים עם ה'טמא לנפש' באותו הפסוק — הזב והמצורע‪ .‬המת‪ ,‬הזב‬
‫והמצורע מורחקים מכל עיר‪ ,‬ואילו טמא מת אינו צריך לצאת מירושלים כלל‪,‬‬
‫אלא מודר מהר הבית בלבד‪ ,‬ואף מובדל מן החברה עד שיטהר‪ .‬סולם הלכתי‬
‫זה‪ ,‬המצמצם במידה ניכרת את טומאתו של הטמא לנפש‪ ,‬אף שהוא מותיר‬
‫את מקורה — טומאת המת גופה — בראש ִמדרג הטומאות‪ ,‬משותף גם להלכה‬
‫הקומראנית ולהלכה התנאית הקדומה‪ .‬אבל ההבדל בפרטים מלמד‪ ,‬שהדמיון‬

‫יסודו בתשתית הלכתית עתיקה משותפת ולא בתלות ישירה‪.‬‬
‫פילון מסכם מתוך במדבר יט‪ ,‬שטומאת המת מועברת במגע בגופה או‬
‫בשהייה בבית שמצוי בו מת‪ .‬גם הנטמא במת מוסיף ומטמא בני אדם וחפצים‬
‫במגעו‪ .‬הזאת שלישי ושביעי נזכרת בהקשר של הטהרה הנדרשת מבאי המקדש‪,‬‬
‫ופילון מזכיר גם נוהל של רחיצה וכיבוס לשוהים בבית המת‪ .‬מה אפשר להסיק‬
‫מן הפער בין הסיכום צמוד המקרא והדליל הזה לבין המבנה העצום‪ ,‬הפרטני‬
‫והמשוכלל של הלכות אהלות אצל התנאים? נראה שלא הרבה‪ .‬חלק ניכר‬
‫של הפער נובע מאופיים השונה ומתכליתם השונה של שני הקורפוסים‪ ,‬ועל‬
‫כן קשה להעלות מכאן תחנות ברורות בדרך התפתחותה של ההלכה‪ .‬אפשר‬
‫שבדורו של פילון עדיין לא נולד חלק ניכר מהפיתוח ההלכתי של חז"ל‪ ,‬אבל‬
‫אפשר גם שהוא כבר התקיים ונהג בארץ–ישראל‪ ,‬אבל לא הוכר בחוגו של‬
‫פילון באלכסנדריה‪ ,‬או שמא הוכר אבל לא נתקבל‪ ,‬או שנתקבל אבל לא נהג‬
‫בפועל בחוצה לארץ‪ ,‬שם היו הכול בחזקת טמאי מתים‪ .‬מצד אחר‪ ,‬ייתכן אפילו‬
‫שבסביבתו של פילון נהגו רבות מן ההלכות המתוארות במסכת אהלות‪ ,‬אלא‬
‫שפילון לא מצא עניין לתארן בחיבורו‪ .‬המסורות החוץ–מקראיות של פילון הן‬
‫שתיים‪( :‬א) קיומה של טהרה חלקית‪ ,‬באמצעות רחיצה וכיבוס‪ ,‬המכשירה למגע‬
‫חולין בלבד; (ב) הרחבה עצומה של הליך ההיטהרות בן שבעת הימים‪ ,‬ובכלל‬
‫זה הזאת מי אפר פרה‪ .‬הליך זה מוחל על כל הבא למקדש‪ ,‬על מקריבי כל קרבן‬
‫ועל אוכלי קרבן הפסח‪ ,‬על הכוהן הגדול הבא לעבוד במקדש‪ ,‬על דמויות ועל‬
‫אירועים מקראיים ועל כל אדם השואף לחיים ראויים‪ ,‬גם בלא כל קשר למת או‬
‫לטומאה מוקדמת כלשהי‪ .‬טקס היטהרות זה מאבד כליל את תפקידו כתרופה‬
‫לטומאה‪ ,‬והופך למעשה דתי אקטיבי‪ ,‬הנעשה במנותק מנסיבות מקדימות‬

‫‪ 1 19‬על פי רשימת התוכן בלבד‪ ,‬וראו הדיון לעיל‪ ,‬א‪.4‬‬

‫] ‪[ 217‬‬