Page 232 - ורד נועם סופי לאתר
P. 232

‫פרק ד‬

‫של מושג הטומאה מועדת לרוקן מכל משמעות רוחנית ודתית את המערכת‬
‫המסועפת והתובענית של דיני הטהרה‪ ,‬שחלשה על החיים הדתיים מאות רבות‬
‫של שנים‪ .‬בפתח פרק זה ננסה להתוודע אל הכרעתם של חכמינו בשאלה זו‬
‫ולהציע קווים לדיוקנה של טומאת המת‪ ,‬החמורה והמרכזית בטומאות‪ ,‬כפי‬

                          ‫שהיא עולה מהיבטים מרכזיים של ההלכה התנאית‪.‬‬
‫במאמר יסוד המוקדש לפילוסופיה של ההלכה‪ ,‬הציע יוחנן סילמן הבחנה בין‬
‫שתי מגמות עקרוניות בהלכה‪ :‬נומינליזם וראליזם‪ .‬המגמה הנומינליסטית עניינה‬

‫לצמצם [‪ ]...‬את משמעות הצורות [כלומר האפיונים ההלכתיים של מושאים‬
‫מסוימים במציאות — ו"נ] למישור הנורמאטיבי–ליגאליסטי‪ ,‬כלומר‪ ,‬למקד את‬
‫משמעותן למישור בו הקוטב האנושי מהווה מרכיב מכונן‪ .‬בהתאם לכך חלּות‬
‫הצורה [כלומר ההגדרה ההלכתית — ו"נ] על המצע [כלומר המציאות המקבלת‬
‫את ההגדרה ההלכתית — ו"נ]‪ ,‬כמו הזיקה בין הצורה למצע בתצורה הקונקרטית‪,‬‬
‫מקבלים את משמעותם היסודית במסגרת זיקותיו של האדם ל'ראוי' — לכללי‬

        ‫התנהגות — מצוות עשה ולא תעשה‪ ,‬שעניינן מתמקד בעשייה האנושית‪.‬‬

‫ואילו על פי המגמה הראליסטית‪' ,‬משמעותן העקרונית של הצורות איננה‬
‫מעוגנת דווקא בקיומו של קוטב אנושי‪ .‬משמעותן מעוגנת במישור של קיום‪,‬‬
‫בבחינת תכונות המשויכות במישרין למצעים — מושאים קונקרטיים בעולם'‪3.‬‬
‫השאלה שנוסחה לעיל בדבר טיבו של המושג טומאה‪ ,‬משתייכת במובהק‬
‫לעימות שבין הראליסטי לנומינליסטי‪ ,‬ולהלן אשתמש גם במונחים הללו‪4.‬‬
‫במחקר רווחת הנטייה לייחס לחז"ל רדוקציה נועזת של הטומאה‪ ,‬המקלפת מונח‬

‫ובטהרה מעשי כשפים‪ .‬עיון בשאלה הנידונה כאן התפרסם גם במאמר‪ .‬ראו נעם‪ ,‬דיוקנה‪.‬‬              ‫‪	3‬‬
‫סילמן‪ ,‬נומינליזם וראליזם‪ ,‬עמ' רנ‪ .‬ראו גם הדברים שהביא בשם מ' זילברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' רנא‪-‬‬        ‫‪	4‬‬
‫רנב‪ .‬במאמרים אחרים הציע סילמן הבחנות נוספות‪ ,‬שאינן רחוקות מהבחנה זו‪ ,‬בין ‘מגמה‬
‫ישותית' ל'מגמה ציוויית' (סילמן‪ ,‬מצוות ועבירות); ובין ‘עמדה אונטולוגית' ל'עמדה‬
‫דאונטולוגית' (הנ"ל‪ ,‬משמעות הכוונה)‪ .‬באחרונה הבחין בין ‘גישה ציוויית' ל'גישה‬
‫הנחייתית'‪ ,‬הבחנה שאינה שווה לזו הנידונה כאן‪ ,‬ובכל זאת היא ניתנת ליישום על שתי‬
‫הגישות להבנת הפרשה של פרה אדומה‪ ,‬סילמן‪ ,‬מקור תוקפן‪ ,‬וראו להלן‪ .‬ניסוח דיכוטומי‬
‫ראשוני ברוח ההבחנה בין נומינליזם לראליזם מצוי כבר אצל קויפמן‪ ,‬תולדות‪ ,‬עמ' ‪,537‬‬
‫המבחין בין ‘גזרה' לבין ‘מהות' הטבועה בטבע הדברים‪ .‬לביטויָן של שתי התפיסות‬

                                           ‫בהקשר של שגגה ועונשה‪ ,‬ראו אדרעי‪ ,‬שגגה‪.‬‬
‫אף סילמן פותח את דיונו בהדגמת התפיסה הנומינליסטית מתוך המקור המובא להלן‪,‬‬
‫העוסק בטומאת מת וטהרת הפרה האדומה‪ .‬עם זה‪ ,‬אשתמש להלן גם במונחים נוספים‪,‬‬

                                          ‫כגון 'אימננטי'‪' ,‬טבעי'‪' ,‬נטורליסטי'‪' ,‬מופשט'‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 222‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237