Page 236 - ורד נועם סופי לאתר
P. 236
פרק ד
הטומאה' ,ובמקרים מסוימים בניגוד מובהק לפשט הפסוקים .ההלכה התנאית
תופסת את הטומאה כישות בטבע ,הנושאת מאפיינים כמו–פיזיקליים של
תנועה ,התפשטות ,זרימה וכיוצא באלה .להלן אציע קווים לדיוקנה של טומאת
המת כפי שהיא עולה מהיבטים מרכזיים של ההלכה התנאית.
א 2התפיסה הראליסטית
א I2ההרחבה של המונח ‘אהל'
ההגדרה של טומאת המת כרוכה מעצם מהותה בהגדרת ה'אהל' המקראי,
שכן רק מכוח האהל מתהווה התופעה החריגה המתוארת בתורה ,של טומאה
הנישאת באוויר ומטמאת בלא מגע את המצוי בגבולות המרחב המקורה שהיא
מצויה בתוכו .כפי שראינו בפרק ב ,חכמים אכן ראו בשאלת האהל והאהילה את
עיקר ייחודן של הלכות טומאת מת ,ועל כן כינו אותן ואת המסכת העוסקת בהן
'אהלות' .בפרק השני הראיתי ,כי בעוד ההלכה שבמקורות מימי הבית הסתפקה
בהרחבה צפויה של נסיבות הציווי המקראי מן האהל אל הבית ,הפקיעה ההלכה
התנאית את האהל מהגדרת מקום מגורים ,נייד או קבוע ,והרחיבה אותו לכלל
הפשטה הלכתית נועזת ומרחיקת לכת18 .
השקפה מעין זו שהושמה בפי רבן יוחנן בן זכאי באגדה שהובאה לעיל לא
הייתה מתקשה בקביעה ,המתבקשת מפשט הכתוב ,שטומאת המת מתפשטת
דווקא באהל אך לא תחת צמרתו של עץ ,שהרי ‘לא המת מטמא ולא המים
מטהרים אלא גזירתו של הקב"ה הוא' .ואולם תפיסה הרואה בטומאה ישות
בת קיום ,הכפופה לחוקים כלשהם ,אינה מסתפקת בקביעות שרירותיות של
הכתוב; הכרח לה להחיל את הכללים העולים מן התיאור הקזואיסטי שבפסוקים
על המציאות בכללה .אם טומאת המת מתפשטת תחת קירוי של אהל ,הכרח
שתתפשט באותו האופן גם תחת סדין ומחצלת ,בהמות וחיות ,צמחים ודברי
מאכל ,שובכות וסלעים .הצורך להגדיר כללי התפשטות של הטומאה ,שיהיו
תקפים בכל הנסיבות הפיזיקליות שמתקיימים בהן תנאי אהל ,הוא שהוביל
להרחבתו המפתיעה של ה'אהל' המקראי לכלל מינוח הלכתי מופשט .לשון אחר,
ביסוד ההפשטה של מונח האהל עומדת ההנכחה של הטומאה .תשתית העומק
של תהליך זה היא תפיסת הטומאה כמציאות חיה ולא כפיקציה שרירותית19.
1 8לכל זה ראו לעיל ,פרק ב ,ב.
19ניוזנר ,טהרות ,22 ,עמ' ,74הציע הסבר אחר להרחבת המונח אהל .הוא התמקד רק בממדי
המינימום שקבעה ההלכה לאהל — טפח מעוקב (ראו להלן) ,והסביר שמידה זו נגזרת
] [ 226
