Page 235 - ורד נועם סופי לאתר

‫מגמות בהלכה התנאית‬

‫מקבילה תנאית‪ 14.‬גם אגדה אחרת שמגמתה דומה‪ ,‬ותידון בהמשך הפרק‪ ,‬היא‬
‫ככל הנראה אמוראית‪ .‬אגדה זו מונה כמה חוקי טהרה פרדוקסליים‪ ,‬ובהם דין‬
‫אחד של טומאת מת ודין פרה אדומה‪ ,‬ומתרצת את מוזרותם בקביעה‪' :‬מי עשה‬
‫כן‪ ,‬מי צוה כן‪ ,‬מי גזר כן‪ ,‬לא אחד‪ ,‬לא יחידו של עולם [‪ ]...‬אלא אמר הקב"ה‬

‫חוקה חקקתי וגזירה גזרתי ואין את רשיי לעבור על גזירתי'‪15.‬‬
‫להלן ננסה לברר את עמדת הספרות התנאית בנושא הזה‪ ,‬ודווקא מתוך‬
‫ההלכה ולא מתוך האגדה‪ 16.‬מאפיין חלוצי של עבודתו של ניוזנר על סדר‬
‫טהרות במשנה היה ההכרה‪ ,‬שהשאלה הטכנית כביכול‪ ,‬בדבר דרכי המעבר‪,‬‬
‫ההתפשטות וה'הדבקה' של הטומאה בין בני אדם וחפצים ובין חללים שונים‬
‫היא מפתח לזיהוי תפיסות יסוד אונטולוגיות ותאולוגיות של עצם מהותה של‬
‫הטומאה‪ 17.‬להלן אלך בדרך זו‪ ,‬אף שמסקנתי‪ ,‬בעיקר בנוגע לזמנן של התופעות‬

‫השונות בחקיקה התנאית‪ ,‬תהיה שונה‪.‬‬
‫האם אכן עולה מתוך המערכת ההלכתית טומאה שאינה אלא קביעה מופשטת‬
‫המנוסחת על פי כללים שרירותיים‪ ,‬ולפיכך אינה משקפת כל מציאות? להלן‬
‫ניווכח כי ההפך הוא הנכון‪ .‬מתוך ההלכה התנאית מצטיירת תמונה מובהקת של‬
‫הטומאה כתופעה ראלית‪ .‬יתרה מזה‪ ,‬העיקרון המכונן של הלכות אהלות הוא‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬דווקא החתירה העיקשת לנסח מערכת קוהרנטית של ‘חוקי טבע של‬

‫לאמורא ארץ–שראלי‪ .‬ראו אורבך‪ ,‬חז"ל‪ ,‬עמ' ‪ 329‬הערה ‪.21‬‬ ‫‪ 14‬‬
‫על היעדרה של עמדה תנאית מפורשת ברוח זו ראו אורבך‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .330‬אורבך מציע‬
‫שהסיפור יוחס לרבן יוחנן בן זכאי בעקבות מקורות תנאיים הקושרים אותו להלכות פרה‪.‬‬ ‫‪1 5‬‬
‫עם זה‪ ,‬אין הוא שולל את האפשרות שהסיפור אכן נוסח בזמנו של רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬או‬ ‫‪1 6‬‬
‫שהדברים אכן יצאו מפיו (שם‪ ,‬וכן עמ' ‪ .)84‬גם מילגרום‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' ‪ ,271‬מייחס את‬ ‫‪1 7‬‬
‫האגדה ל–‪ .Early Jewish Scholars‬שלום‪ ,‬פרקי יסוד‪ ,‬עמ' ‪ ,93‬מכנה אותו ‘סיפור מעשה‬
‫תלמודי'‪ .‬ניוזנר‪ ,‬רעיון‪ ,‬עמ' ‪ ,107-105‬מדגיש את זמנו המאוחר של המקור ומזהה את‬
‫תוכנו של הסיפור עם השלב המאוחר ביותר בפרשנות הטומאה בספרות חז"ל‪ .‬עם זה‪ ,‬הוא‬
‫מעיר דרך היסוס על קרבה בין האופן הפונקציונלי שבו פירש רבן יוחנן בן זכאי את הגזרה‬
‫על טומאת ידיים (משנה‪ ,‬ידיים ד ו) לבין הפרשנות הרדוקטיבית של טקס הפרה האדומה‪.‬‬
‫כן הוא רומז לאפשרות‪ ,‬שהייחוס לרבן יוחנן בן זכאי הוא בכל זאת נכון‪ ,‬ושאישיותו‬
‫המיוחדת של חכם זה הולידה השקפת עולם חריגה על רקע זמנה‪ .‬רובינשטין‪ ,‬נומינליזם‪,‬‬

‫עמ' ‪ ,183‬שב והדגיש את איחורה של מסורת זו ואת היעדרן של מקבילות תנאיות‪.‬‬
‫פסיקתא דרב כהנא ד‪ ,‬א (עמ' ‪ .)54‬ראו להלן‪ ,‬ב‪.3‬‬

‫על ההכרח בלימוד הגותם של חז"ל גם מתוך ההלכה ועל הזיקות בין אגדה והלכה ראו‬
‫לעיל‪ ,‬במבוא‪.‬‬

‫ראו בעיקר ניוזנר‪ ,‬טהרות‪ 4 ,‬ו–‪ .22‬הפניות לביקורת על עבודתו ראו לעיל‪ ,‬במבוא‪.‬‬

‫] ‪[ 225‬‬