Page 238 - ורד נועם סופי לאתר
P. 238

‫פרק ד‬

‫בהם מבחוץ (כדין ‘קבר')‪ .‬והנה‪ ,‬ההלכה התנאית הולכת במובהק בנתיב השני‪,‬‬
‫האימננטי‪ ,‬ומספקת הבחנה מכלילה ואחידה היפה לכל הסוככים והמאהילים‪,‬‬
‫וממילא משרטטת בכך את חוקי הזרימה וההתפשטות של הטומאה‪ .‬ההבחנה‬
‫הטכנית הראשונית הבולטת ביותר בין מבני מגורים למבני קבורה היא מציאותו‬
‫של פתח‪ .‬בית מטבעו פתוח‪ ,‬ואילו קבר מטבעו סתום‪ .‬ואכן זוהי הבחנת היסוד‬
‫של חז"ל בין דין ה'אהל'‪ ,‬כלומר מבנה שהטומאה מוכלת בו וצדדיו החיצוניים‬

           ‫טהורים‪ ,‬לבין דין ה'קבר' שהטומאה יוצאת אל קירותיו החיצוניים‪:‬‬

‫כל הבא אל האהל — דרך פתחו הוא מטמי‪ ,‬אין מטמי מכל צדדיו כשהוא פתוח‪.‬‬
‫מיכן אתה דן לקבר‪ ,‬מה אהל שהוא מקבל טומאה אין מטמי מכל צדדיו כשהוא‬
‫פתוח‪ ,‬קבר שאינו מקבל טומאה אינו דין שלא יטמי מכל צדדיו כשהוא פתוח‪21.‬‬

‫המדרש לומד קל וחומר מאהל לקבר‪ .‬האהל העשוי יריעות דינו ככלי‪ ,‬מקבל‬
‫טומאה וטעון הזאה‪ ,‬מה שאין כן קבר‪ ,‬שהוא קרקע‪ ,‬שאינה מקבלת טומאה‪ .‬קבר‬

                                    ‫שהתפנה טהור‪ .‬לכן חמור האהל מן הקבר‪.‬‬
‫מלשון הכתוב ‘הבא אל האהל' לומד המדרש כי הנכנס לאהל נטמא טומאת‬
‫שבעה רק דרך ביאה‪ ,‬בהיכנסו בפתח‪ ,‬ולא על ידי נגיעה בצדדיו מבחוץ‪ 22.‬כלומר‪,‬‬
‫בית שיש בו פתח‪ ,‬פתחו מטמא באהילה‪ ,‬אבל קירותיו אינם מטמאים מבחוץ‪.‬‬
‫השלמתה של הלכה זו מתחוורת מתוך ברייתא בבבלי‪ ,‬המלמדת ש'בית סתום'‬
‫ממש‪ ,‬מטמא גם מצדדיו‪‘ :‬בית סתום — אין מטמא כל סביביו‪ ,‬פרץ את פצימיו‬
‫— מטמא כל סביביו'‪ 23.‬כלומר‪ ,‬בית שיש בו צורת פתח‪ ,‬והפתח סתום‪ ,‬עדיין דינו‬
‫כדין בית שיש בו פתח‪ 24,‬ומטמא דווקא כנגד הפתח‪ .‬אבל אם פרץ את פצימיו‪,‬‬

‫ספרי במדבר קכו (עמ' ‪ .)162‬בהמשך הדרשה בוחן הדרשן את האפשרות ההפוכה‪' ,‬או‬             ‫‪	21‬‬
‫חילוף'‪ .‬שמא יש לפרש את הכתוב להלן‪' :‬או בקבר'‪ ,‬גם בקבר פתוח‪ ,‬והוא מטמא במגע‬          ‫‪	22‬‬
‫מכל צדדיו‪ ,‬ואם כן גם אהל החמור יותר יטמא מצדדיו? הדרשן דוחה לבסוף את ה'חילוף'‬
                                                                                    ‫‪	23‬‬
                                           ‫הזה‪ ,‬וחוזר אל הדרשה הפותחת המובאת כאן‪.‬‬   ‫‪	24‬‬
‫מפרשי הספרי התלבטו בניגוד זה שבין פתח לכותל‪ ,‬שכן הנכנס בפתח נטמא בו דרך‬
‫אהילה‪ ,‬ואילו בקירות חיצוניים של בית המדובר בפטור טומאה במגע‪ .‬המיוחס לראב"ד‬
‫(מהדורת בסר‪ ,‬עמ' ‪ )138-137‬פירש שהמדובר באהילה בפתח בהשוואה לאהילה תחת‬
‫זיזים היוצאים מן הכתלים‪ ,‬או לחלופין בנגיעה בפתח לעומת נגיעה בכתלים‪ .‬רד"ף מדייק‪,‬‬
‫שלעניין אהל ממש שבו עוסק מדרשנו‪ ,‬כגון של פשתן או עור‪ ,‬שהוא מקבל טומאה‪ ,‬לא‬
‫בא המדרש לפטור בנוגע בצדדין‪ ,‬שהרי מגעו של האהל בכל מקום מטמא‪ ,‬כי אם באהילה‬

                     ‫תחת זיזים שבצדדים‪ ,‬שאינה מטמאת שבעה בניגוד לאהילת הפתח‪.‬‬
                                            ‫בבלי‪ ,‬בבא בתרא יב ע"א (= שבת קמו ע"א)‪.‬‬

                ‫לא רק לדין טומאה‪ .‬ראו ההקשר בבבא בתרא שם‪ ,‬לעניין הלכות שכנים‪.‬‬

‫] ‪[ 228‬‬
   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243