Page 241 - ורד נועם סופי לאתר
P. 241
מגמות בהלכה התנאית
שפיתוח מושגי זה של מונחי המערכת ההלכתית על דרך הטבע מתנגש חזיתית
בהגדרת ה'אהל' המקראי ,אשר לפי פשט הפסוקים מקבל טומאה וחוצץ גם
יחד! 34לפיכך נאלצו חכמינו להוציא מן הכלל ,שניסחו בעצמם ,את אהל היריעות
המקראי ,ולהודות שהוא חוצץ בפני הטומאה אף על פי שהוא מקבל טומאה.
בכך מוסברת חריגה מוזרה בהלכות אהלים :היריעות לסוגיהן מקבלות טומאה,
ועל כן הן נמנות עם האהלים שאינם חוצצים‘ :אילו מביאין ולא חוצצין []...
ויריעה וסקורטיה וקטבולייה 35וסדין ומפץ ומחצלת שאינן עשויים אוהלים'36.
ואולם משעה שנעשו יריעות אלה לאהל ,הגם שהן מוסיפות לקבל טומאה ,הרי
הן חוצצות בפני הטומאה מלצאת ,בניגוד מובהק לכל מקבלי הטומאה האחרים:
‘אלו מביאין וחוצצין [ ]...ויריעה וסקורטיה וקטבוליה וסדין ומפץ ומחצלת שהן
עשויים אהלים' 37.לפנינו גילוי נוסף של אותה תופעה עצמה .ההלכה התנאית
חותרת בעקשנות אל מערכת ‘חוקי טבע' המסדירה את כללי הטומאה ,ולו
במחיר אילוצים פרשניים וחריגות הלכתיות38.
א IV 2כללי ההתפשטות של הטומאה
ההלכה התנאית מניחה כללי זרימה ,תנועה והתפשטות של הטומאה ,שהם בעלי
אופי מוחשי מובהק 39.היבטים מרכזיים של תופעה זו כבר תוארו בקצרה בידי
טומאה הם :זו הדבקה בחפצים הרבים והשונים העשויים להיטמא ,וזו הדבקה דווקא באהל 3 4
המת ,ודווקא ורק כשהוא עשוי יריעות נטויות.
3 5
קבלת הטומאה של האהל עולה מן החובה להזות עליו כדי לטהרו (במדבר יט יח) .העובדה
שהוא חוצץ בפני הטומאה מלצאת מוכחת מהחלת הטומאה דווקא על 'כל אשר באהל' 36
3 7
(שם יד) ומן העובדה שבשטח הפתוח נדרש מגע במת כדי להיטמא (שם טז). 38
סקורטיה נתפרשה במסורת הגאונים ‘כיתונא דצלא' ,כלומר כתונת של עור ,ומפרשי המשנה
הסבירו שהוא ‘עור שלובשים אותו העבדנין בשעת מלאכתן' .קטבולייה היא ,katabolh/ 39
עור שמציעים אותו מלמטה .ראו אפשטיין ,גאונים ,עמ' .45הרמב"ם בפירושו למשנה,
שם ,עמ' רעט ,פירש ‘שהם שטיח העור שישנים עליו ושלח העור שאוכלין עליו'.
שם ,משנה ג (עמ' .)63
שם ,משנה א .כל שאר ה'אהלים' המביאים וחוצצים במשנה שם אינם מקבלי טומאה.
ראו הצעתי לעיל ,פרק ב ,ב ,2שתסבוכת זו היא שגרמה לצמצום שהנהיגו חכמים ביכולת
קבלת הטומאה של האהל ,שכן חכמים ביקשו לפטור את ה'אהלים' השונים שיצרו מלקבל
טומאה ,דווקא כדי לשמר את תכונת האהילה שלהם במלואה.
לשיטתו של מקובי ,ריטואל (עמ' ,29-13ובעיקר ,)20-19לא היה לחכמים דימוי מוחשי
של הטומאה ,וכל תיאוריהם נובעים מפיתוח של התיאור המקראי .להלן אשתדל להראות
שלא כך הוא .מידת המוחשיות של טומאת המת בתורה תידון להלן ,א.II 4
] [ 231
