Page 246 - ורד נועם סופי לאתר
P. 246

‫פרק ד‬

‫בסעיף הקודם‪ .‬הטומאה השרויה בחלל גדול דיו‪ ,‬היינו טפח מעוקב ומעלה‪,‬‬
‫נחסמת במחיצותיו ואינה פורצת אותן‪ .‬ואולם אם ימצא לה פתח‪ ,‬היא תצא‬
‫ותתפשט החוצה דרכו‪ 60.‬לעומת זה‪ ,‬אין היא עוברת בין החללים דרך פתח‬
‫קטן מטפח‪ .‬אף תיאור זה מלמד על תפיסה ‘חומרית' מאוד של הטומאה‪ .‬היא‬
‫נעה בחלל‪ ,‬שואפת להתפשט ונעצרת בחסימות‪ .‬ועוד‪ ,‬אין היא מועטה‪ ,‬דלילה‬
‫או מהירת תנועה דיה כדי לחדור מבעד לפתח קטן‪ 61.‬יש להעיר כבר בשלב‬
‫זה‪ ,‬שבדיני הפתחים מצויים גם יסודות נומינליסטיים מובהקים‪ ,‬המנתקים את‬
‫הטומאה מכל קיום ‘טבעי' ומכפיפים אותה לסובייקטיביות אנושית‪ .‬הללו יימנו‬

                    ‫להלן‪ ,‬בסעיף המוקדש להיבטים המופשטים של הטומאה‪.‬‬

                                                                   ‫דרך טומאה לצאת‬

‫כלל אחר‪ ,‬המדגים את המוחשיות של הטומאה‪ ,‬הוא ‘דרך טומאה לצאת ואין‬
‫דרכה להיכנס'‪ .‬כלל זה מוסב בדרך כלל על ‘אהל' הנתון בתוך ‘אהל' גדול ממנו‪,‬‬
‫כגון ‘מגדל' — סוג של ארון עץ — הנתון בתוך הבית‪ .‬במקרה כזה ‘טומאה בתוכו‬
‫— הבית טמא; טומאה בבית — [מה]‪ 62‬שבתוכו טהור‪ ,‬שדרך טומאה לצאת ואין‬
‫דרכה להיכנס'‪ 63.‬לפי תפיסה זו‪ ,‬הטומאה שואפת תמיד להתפשט החוצה‪ ,‬לחלל‬
‫גדול יותר‪ ,‬ולעולם אינה נדחקת להיכנס אל תוך חלל פנימי או צדדי קטן יותר‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬אהל פנימי מציל על תוכו מלהיטמא מחמת טומאתו של האהל‬

‫ראו גם דינו של הביב שתחת הבית‪ ,‬שפתחו 'מנקז' את הטומאה‪ ,‬ולפיכך הבית שמעליו‬             ‫‪	60‬‬
                                                  ‫טהור‪ .‬משנה‪ ,‬אהלות ג ז (עמ' ‪.)29-28‬‬  ‫‪6	 1‬‬

‫ניוזנר‪ ,‬טהרות‪ ,22 ,‬עמ' ‪ ,72 ,25‬מתאר את הטומאה שברקע הלכה זו כ'גז צמיג'‪ .‬מילגרום‪,‬‬      ‫‪6	 2‬‬
‫ויקרא‪ ,‬עמ' ‪ ,1008‬העיר שהגדרה זו היא אוקסימורון‪ .‬מקובי‪ ,‬ריטואל‪ ,‬עמ' ‪ ,21-18‬ביקר‬        ‫‪6	 3‬‬
‫אותה אף הוא והציע להשוות את תנועת הטומאה‪ ,‬לשם נוחות של הקורא המודרני‪,‬‬
‫לתנועתה החודרת של קרינה‪ ,‬אף שהדגיש שביסוד התיאור של חז"ל אין דימוי מוחשי‬

                                                       ‫כלשהו‪ ,‬כי אם אקט פרשני בלבד‪.‬‬
                                            ‫המילה 'מה' נכתבה בגיליון בכתב יד קויפמן‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬אהלות ד א (עמ' ‪ .)34-33‬אותו עיקרון מודגם גם שם‪ ,‬ד ב; שם‪ ,‬ט ט (עמ' ‪,35-34‬‬
‫‪ ;)71‬תוספתא‪ ,‬אהלות י ב‪-‬ד (עמ' ‪ .)607‬בתוספתא‪ ,‬אהלות ה ה (עמ' ‪ )602‬הובאו אותן‬
‫הלכות שבמשנה‪ ,‬פרק ד‪ ,‬אבל במקרה האחרון דינה חלוק על דין המשנה‪' :‬היה עומד בתוך‬
‫הפתח ונפתח לחוץ [‪ ]...‬טומאה בבית‪ ,‬מה שבתוכו טהור'‪ .‬ראו ליברמן‪ ,‬תו"ר‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫הכלל ‘דרך הטומאה לצאת' הובא בתוספתא גם לעניין המעבר של טומאת העובר המת‬
‫מן הרחם אל החוץ‪ ,‬ראו תוספתא‪ ,‬אהלות ח ח (עמ' ‪ )606‬ועיינו במשנה‪ ,‬אהלות ז ד (עמ'‬
‫‪ .)57-56‬בדפוסים ובמקצת עדי הנוסח מצוי כלל זה גם במשנה אהלות ג ז (עמ' ‪,)29-28‬‬
‫אבל נראה שזו תוספת על פי פירוש הרמב"ם למשנה‪ .‬ראו גולדברג‪ ,‬אהלות‪ ,‬עמ' ‪.32-31‬‬

‫] ‪[ 236‬‬
   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251