Page 248 - ורד נועם סופי לאתר
P. 248
פרק ד
טומאת הפתחים המתוארת במשנה זו מתפרשת באדם וכלים המצויים תחת
עוביו של הפתח 66,וזאת גם כשהפתח סגור 67והכלים מצויים למעשה מחוץ
לבית .סיבת הטומאה של כל הפתחים ,לשיטת רש"י ובעקבותיו רוב המפרשים,
היא ‘מפני שאין אנו יודעין באיזו פתח יוציאנו ,ופתח שעתיד לצאת בו מיטמא
מיד' 68.קביעה זו ,שתנועת הטומאה בהווה נקבעת על פי פוטנציאל התנועה
של המת בעתיד ,מתמיהה ביותר .מה הקשר בין התפשטות הטומאה המצויה
כבר בבית לבין מסלול היציאה של המת? ואף אם נניח שיש קשר כזה ,כיצד
משפיעה פעולה עתידית ,או פוטנציאל של פעולה כזאת ,על תנועת הטומאה
בהווה? ואכן ,רש"י צירף לפירושו זה מיניה וביה את הקביעה‘ :וטעמא ליכא,
אלא הלכות טומאה הכי גמירי לה'!69
המשך המשנה מפתיע עוד יותר :פתיחתו של אחד הפתחים ,ואפילו מחשבתו
של החי להוציא דרכו את המת ,מספקת כדי לגרום לטומאה ‘לזרום' אל פתח זה
דווקא ,ולהשאיר את האחרים טהורים .לאמור ,לא זו בלבד שפוטנציאל עתידי
משפיע על תנועת הטומאה ,אף מחשבתו הסובייקטיבית של האדם ,בטרם
חוללה כל שינוי במציאות ,משפיעה עליה .אמנם בית שמאי ובית הלל נחלקו
בכוחה של המחשבה המחוללת את תנועת הטומאה ,אם היא מספקת לסלק
את הטומאה שכבר ירדה לפתחים אחרי מות המת ,או שמא אינה מועילה אלא
למנוע מלכתחילה את ירידתה לפתחים ,קודם מותו 70.אבל על דעת שני הבתים
יש בכוח המחשבה לנווט את הטומאה לפחות מלכתחילה ,ועל דעת שניהם
או בכל המאהיל על הפתח. 6 6
לשיטת רש"י ,ביצה י ע"א ,ד"ה 'ולו פתחים הרבה' ,המדובר במקרה שבו כל הפתחים 67
6 8
פתוחים או שכולם סגורים .הרמב"ם פירש שכל הפתחים נעולים.
רש"י עירובין סח ע"א ,ד"ה 'כולן טמאין' .ראו גם רש"י לביצה שם ,ד"ה 'כולם טמאים'. 69
הרמב"ם פירש שסיבת הטומאה היא שהבית סתום ולפיכך דינו כקבר שכל סביביו טמאים 7 0
(פירוש המשנה שם ,וכן הלכות טומאת מת ז ב) .פירוש זה קשה יותר ,שכן עניינה של
המשנה בטומאת הפתחים דווקא ,ולא הקירות מסביב .ועוד ,המשך המשנה מורה שהטהרה
והטומאה תלויות בפתח שבו יצא המת ולא בעצם קיומם של פתחים .ועוד ,קבר ובו פתח
סתום הריהו כבית כל עוד לא פורקו פצימיו לגמרי .מכאן שגם בית זה אינו כקבר אלא
דווקא כבית שהטומאה כנגד פתחו ,ואילו צדדיו האחרים טהורים.
מילולית :כך למדנו אותן ,כלומר כך קיבלנו אותן במסורת .רש"י עירובין שם.
פירושים שונים למחלוקת בית הלל ובית שמאי ראו בגמרא בסוגיית ביצה הנ"ל .ראו גם
ניתוחו של גולדברג ,אהלות ,עמ' .57-56
] [ 238
