Page 250 - ורד נועם סופי לאתר
P. 250

‫פרק ד‬

‫מעצמו‪ ,‬שלא בידי אדם‪ ,‬שיעורו המינימלי הוא מלוא אגרוף‪ ,‬שהוא גדול מטפח‪74.‬‬
‫הבחנות אלו מכפיפות את מהלכה של הטומאה למטרתו ולכוונותיו של‬
‫יוצר החלון‪ .‬כלומר‪ ,‬בהיות בכותל פתח בגודל מסוים‪ ,‬המשנה מניחה שהטומאה‬
‫תעבור דרכו אם נעשה בידי אדם‪ ,‬אבל לא תעבור דרך אותו הפתח בדיוק‬
‫אם נוצר מעצמו; שתעבור דרכו אם נעשה לשם מאור‪ ,‬אבל לא תעבור דרכו‬
‫אם נעשה לתשמיש; שתעבור דרך שייריו אם נסתם בידי בעליו עד גודל זה‬
‫בכוונה תחילה‪ ,‬אבל לא תעבור דרכו אם ביקש לסתמו לגמרי ולא הספיק דרך‬
‫מקרה‪ .‬כך הגדיר זאת אברהם גולדברג‪‘ :‬נראה טעמו של דבר שהשיעור פותח‬
‫טפח אינו שיעור קצוב‪ ,‬אלא שיעור של חשיבות‪ ,‬ובידי החכמים ניתן הדבר‬
‫לקבוע את השיעור שבו תצא ושבו תכנס טומאה לאהל'‪ 75.‬במילים אחרות‪ ,‬מה‬
‫שקובע את ‘זרימתה' של הטומאה אינו תכונותיה הטבעיות ונסיבות המציאות‬
‫האובייקטיביות‪ ,‬כי אם ה'חשיבות' המיוחסת למציאות בעיני האדם‪ .‬המסקנה‬
‫היא‪ ,‬שתכונותיה של הטומאה נתפסות במקרה זה כפיקציה מוסכמת הנתונה‬

                                        ‫להכרעת החכמים‪ ,‬ולא כיסוד בטבע‪76.‬‬

                                                  ‫א‪ III 3‬אין עצמו שלמת טמא‬
‫אל גילויי הנומינליזם ההלכתיים שנסקרו לעיל יש להוסיף מדרש פליאה תנאי‬
‫המתקיים על הגבול שבין הלכה ואגדה‪ ,‬רציונליזם ופנטזיה‪"‘ 77:‬הנוגע במת"‬
‫(במדבר יט יא) — הנוגע במת טמא‪ ,‬אין עצמו שלמת‪ 78‬טמא‪ .‬הנוגע במת טמא‪,‬‬

‫על מחלוקת התנאים במידתם המדויקת של השיעורים ועל שיטת ר' שמעון במשנתנו ראו‬              ‫‪	74‬‬
‫דיונו של גולדברג‪ ,‬אהלות‪ ,‬עמ' ‪ .96-95‬מקצת הגדרות אלו והגדרות נוספות של פתחים‬            ‫‪	75‬‬
                                                                                       ‫‪7	 6‬‬
                                                                 ‫פורטו בספרי זוטא שם‪.‬‬
                                                ‫גולדברג‪ ,‬אהלות‪ ,‬עמ' ‪ .95‬ההדגשה שלי‪.‬‬    ‫‪7	 7‬‬
‫לדין החלון כמאפיין של הגישה הנומינליסטית ראו אילברג–שוורץ‪ ,‬הפרא‪ ,‬עמ' ‪.214-213‬‬          ‫‪7	 8‬‬
‫לעומת זאת סבר מקובי‪ ,‬ריטואל‪ ,‬עמ' ‪ ,29-12‬ובעיקר ‪ ,22-21‬שגישתם של חכמים היא‬
‫נומינליסטית בכללותה‪ .‬מכיוון שלשיטתו לא הייתה בתודעתם כל תמונה מוחשית של‬
‫טומאה‪ ,‬קבעו גדרים לחלותה של הטומאה על אדם וכלים המצויים בחללים שונים בתנאי‬
‫שאפשר להחיל על חללים אלה במחובר הגדרה משפטית של בית אחד‪ ,‬בלא כל דימוי של‬
‫‘זרימה' של הטומאה כמהות מוחשית‪ .‬לדעתי‪ ,‬המינוח‪ ,‬התוכן ועולם הדימויים התנאי אינם‬
              ‫מאפשרים לכפות על המערכת ההלכתית בכללותה הסבר רציונליסטי כזה‪.‬‬
‫תודתי נתונה לתלמידי‪ ,‬מתניה מאלי‪ ,‬שייחד דיון מקורי ומאיר עיניים לקטע זה של הספרי‬

                                                                ‫זוטא בעבודה שהגיש לי‪.‬‬
‫עצמו שלמת — כך על פי קטע הגניזה‪ .‬אבל במהדורת הורוביץ לספרי זוטא‪ ,‬המיוסדת על‬

‫] ‪[ 240‬‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255