Page 254 - ורד נועם סופי לאתר
P. 254
פרק ד
לסיכום :מדרש חריג זה עשוי להתפרש בשתי דרכים .על פי הפירוש האחד,
הוא מייצג עמדה נומינליסטית קיצונית שהתקיימה כבר בתקופת התנאים,
וממנה משתמע שהטומאה נעדרת כל מהות עצמית ואינה אלא גזירת הכתוב
שרירותית .על פי הפירוש האחר ,מדובר בהיגד מוגבל ,המשתמש בטומאת
המת כדי לבחון את משמעותו הפילוסופית של רעיון תחיית המתים .פרשנות זו
מפקיעה את המדרש מן הדיון המעסיק אותנו כאן.
א IV 3הכלאה בין שתי התפיסות
אופייה המורכב ורב הניגודים של ההלכה התנאית באשר לתפיסת הטומאה
ניכר במיוחד במקרים שנארגו בהם שתי ההגדרות הסותרות של הטומאה
לכלל הלכה אחת .כך הוא גם בהלכה הנידונה לעיל של ההצלה על הפתחים.
המשנה מלמדת‘ :כזית מן המת פתחו בטפח והמת פתחו בארבעה טפחי(י)ם
להציל את הטומאה על הפתחים אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח'92.
לפי המשנה ,המחשבה על הוצאת המת בפתח מסוים תועיל לטהר את הפתחים
האחרים בתנאי ששיעורו של הפתח המיועד להוצאה מספיק לגודלו של המת:
ארבעה טפחים למת שלם וטפח לכזית ממנו .המשנה מדגישה שאין המדובר
בפתח המספיק ליציאת הטומאה עצמה — שהרי לטומאה די בפותח טפח ,בין
אם מקורה במת שלם או בכזית מן המת — כי אם בפתח התואם את יציאת
המת גופו דווקא .כאן בא לידי ביטוי העיקרון הנומינליסטי שנידון לעיל:
אף שהטומאה יכולה להתפשט אל כל הפתחים ואף לצאת דרכם ,חזקה עליה
שתתרכז דווקא באותו מקום ממנו יּו ָצא המת גופו על פי התכנון לעתיד הצפון
במחשבתו של האדם החי ,ודווקא בהתאם לתנאים הנדרשים להוצאת המת ולא
ליציאת הטומאה .עם זה ,בולט כאן בעליל העיקרון הראליסטי בגילויו הפשוט
והראשוני ביותר .אף על פי שדין זה כולו מיוסד על כללים וירטואליים חסרי
ממשות ,ומניח תנועה של הטומאה מכוחה של מחשבה על פעולה בעתיד ,הרי
נדרשות למחשבה זו נסיבות ראליסטיות של גודל הפתח כדי להועיל.
תרכובת מפליאה נוספת של שתי הגישות ניכרת בהבחנה שנידונה לעיל
בין מבנים סתומים שדינם דין ‘קבר' והטומאה יוצאת אל הצד החיצוני של
קירותיהם ,לבין מבנים בעלי פתח שדינם דין ‘אהל' וקירותיהם טהורים מבחוץ,
ואין טומאה מבחוץ אלא כנגד הפתח .כפי שראינו לעיל ,עצם הנטייה לנסח
כללי טומאה ארכיטקטוניים אחידים לכל המבנים ,בלא הבחנה תפקודית בין
92משנה ,אהלות ג ו (עמ' .)30
] [ 244
