Page 256 - ורד נועם סופי לאתר
P. 256

‫פרק ד‬

                                               ‫א‪ 4‬בין ראליזם לנומינליזם‬
                             ‫א‪ I 4‬היחס בין שתי הגישות בספרות התנאית‬
‫במאמר רב השפעה המיוסד על הבחנתו של יוחנן סילמן‪ ,‬הציע דניאל שוורץ‬
‫לאפיין את החוק הצדוקי והקומראני בראליזם‪ ,‬ואילו את ההלכה הרבנית‬
‫בכללותה בנומינליזם‪ .‬הוא הציע להסביר באופן זה כמה וכמה חילוקים הלכתיים‬
‫בין החוק בספרות קומראן לבין ההלכה הפרושית–הרבנית‪ 98.‬נגד תאוריה זו‬
‫טען יעקב (ג'פרי) רובינשטין‪ ,‬שגם ההלכה הרבנית היא נטורליסטית בעיקרה‪,‬‬
‫בצד תופעות שוליים נומינליסטיות‪ ,‬והציע הסברים אחרים לחילוקים האמורים‪.‬‬
‫בנוסף הדגיש רובינשטין את אופיו הראליסטי של החוק המקראי וטען שראליזם‬
‫משפטי הוא מאפיין הכרחי של חוק חי‪ ,‬המשקף נכונה את תפיסת המציאות‬
‫של החברה שהוא משרת‪ ,‬בעוד נומינליזם מאפיין חברות שמערכת החוקים‬
‫שלהן התיישנה ויצרה פערים אל מול ערכיהן ונסיבות חייהן העכשוויים‪.‬‬
‫לפיכך הנדבך הנומינליסטי של החוק תמיד מאוחר מהראליסטי‪ ,‬והוא מתעבה‬
‫עם חלוף הזמן ועם השתנות הנסיבות‪ .‬מתוך כך מובן‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬מדוע בספרות‬
‫חז"ל‪ ,‬הרחוקה יותר מן המסד המקראי‪ ,‬יימצאו מאפיינים נומינליסטיים בולטים‬
‫יותר מאלה שבחוק הקומראני‪ 99.‬רובינשטין לא בחן את חוקי הטומאה התנאיים‬
‫לגופם‪ ,‬אולם צפה שבחינה כזאת תגלה תרכובת דומה של מסד נטורליסטי בצד‬

                                                ‫שכבת משנֶה נומינליסטית‪100.‬‬
‫מהסקירה לעיל עולה‪ ,‬שבכל הנוגע להלכות טומאת מת אכן אין הס ֶכמה של‬
‫שוורץ מתאשרת‪ .‬כאן ההלכה התנאית מייצגת תפיסה ראליסטית עם היבטים‬
‫נומינליסטיים‪ ,‬זה בצד זה‪ ,‬כפי ששיער רובינשטין‪ 101,‬ושתי הנחות היסוד בדבר‬

‫‪ 	98‬שוורץ‪ ,‬חוק ואמת‪ .‬רגב‪ ,‬דם‪ ,‬הצביע על הבחנה דומה בין דיני נידה של חז"ל ושל הכיתות‪.‬‬
‫אף אני השתמשתי בהבחנה זו כדי להצביע על הדמיון בין השקפת העולם הקומראנית‬
‫לבין שרידים של הלכה קדומה בתוך גבולות היצירה התנאית‪ .‬ראו נעם‪ ,‬עקבות ההלכה‬
‫הכיתתית‪ ,‬בעיקר ‪ .84-82‬במאמר מאוחר יותר (שוורץ‪ ,‬קל וחומר) מיתן שוורץ את טענתו‬
‫והציע שמאפייניהן של שתי השיטות החלוקות הם מובהקים רק במקרים של מחלוקת‬
‫גלויה‪ ,‬אבל עשויים להיטשטש במצבים אחרים‪ .‬ראו שם גם הפניותיו לתגובות נוספות על‬

                                                                         ‫מאמרו הראשון‪.‬‬
‫‪ 	99‬רובינשטין הפנה למשה זילברג‪ ,‬שאפיין את ההלכה בעיקר בנטורליזם‪ ,‬ולסילמן‪ ,‬שהצביע‬
‫על המתח הקיים בתוכה בין שני היסודות‪ .‬זילברג‪ ,‬סילמן‪ ,‬שוורץ ורובינשטין עסקו באפיון‬

       ‫הלכת חז"ל בכללותה אך לא ייחדו עיון לעיצוב הטומאה בתוך המכלול ההלכתי‪.‬‬
                                                                           ‫‪ 1	 00‬שם‪ ,‬עמ' ‪.183‬‬

‫‪ 1	 01‬אילברג–שוורץ‪ ,‬הפרא‪ ,‬עמ' ‪ ,216-195‬ובעיקר ‪ ,216-212‬מתאר אף הוא מורכבות של‬

                                 ‫] ‪[ 246‬‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261