Page 260 - ורד נועם סופי לאתר
P. 260
פרק ד
מאמץ כזה היה מחייב גם הבחנה ‘טבעית' ולא תפקודית בין ‘אהל' ל'קבר'.
גם מעמדן של יריעות האהל המקראיות ,המקבלות טומאה ובכל זאת חוסמות
אותה מלבקוע אל מחוץ לאהל אינו מתאפשר בתוך מערכת כללים ‘הגיונית',
המסדירה את חוקי הטומאה כתופעת טבע .ואכן ,כפי שראינו ,המאפיינים האלה
של הפרשה המקראית הם היוצרים את הצרימות והסתירות הפנימיות במערכת
התנאית.
במילים אחרות ,המערכת התנאית ה'ראליסטית' אינה נובעת מן הכתוב יותר
משהקביעות ה'נומינליסטיות' נובעות ממנו .אף שמאמץ ההמשגה התנאי נשען
על מאפייני יסוד מקראיים של הטומאה ,הרי הניסיון לשלב את המאפיינים
הללו במערכת משוכללת ,הגיונית ורציפה של ‘חוקי טומאה' ,סופו שהוא מסבך
את החוק המקראי ומביא אותו לידי סתירות פנימיות.
א III 4היחס הכרונולוגי בין שתי התפיסות
מתברר אפוא ששתי המגמות התנאיות הן בבחינת קונסטרוקציות מלאכותיות,
שאינן נובעות במישרין מן המקרא .אף על פי כן ,מובן שזו הראליסטית קרובה
יותר לעקרונות המקראיים ,ונראית ,כאמור ,מוקדמת ובסיסית יותר בתוך המבנה
התנאי .האם נוכל אם כן ,לקבוע ,שהמגמה הראליסטית היא תוצר של דורות
קדומים ,ואילו שילובה של הכוונה בתוך המערכת ההלכתית של הטומאה היא
פרי פיתוח תנאי מאוחר?108
ראשית ,יש להעיר כי מ ֵעבר לזהירות הנדרשת בכל ניסיון תיארוך של
חומר תנאי ,הרי גופי ההלכה המרכזיים העוסקים בטומאת המת קשים עוד
יותר לפילוח ולריבוד ברורים 109.במסכת אהלות רב החומר האנונימי ,בעיקר
1 08ניוזנר ,טהרות ,22 ,עמ' ,189-186 ,182אכן מאחר את הופעת רכיב הכוונה לדור יבנה.
בעניין זה הסכימה אתו הרינגטון ,טומאה ,עמ' .158חוקרים מוקדמים יותר ייחסו את
שילובו של רכיב הכוונה לימיהם של בית הלל .ראו גינצבורג ,הלכה ואגדה ,עמ' ;39-36
גילת ,פרקים ,עמ' .83-72
1 09במשנת אהלות נעשו שני ניסיונות כוללים לריבוד כזה .אברהם גולדברג הגדיר את אחת
המטרות המרכזיות של פירושו' :לברר את ה"שכבות" שבמשנה עד כמה שאפשר ולהצביע
על משניות קדומות ומאוחרות שסודרו יחד .תפקיד זה ,כמובן ,קשה מאד ,וקל להיכשל
בו' (גולדברג ,אהלות ,עמ' יא) .הוא הסיק' ,שכמעט כל המסכת היא משנת ר' עקיבא
כפי שהיא שנויה במסורת של אחד (או יותר) מתלמידיו העיקריים' (שם ,עמ' טו) .עם
זה ,הוא מעיר שבמסכת משוקעים חומרים קדומים מאוד' ,מעובדים במשנת ר' עקיבא,
] [ 250
