Page 264 - ורד נועם סופי לאתר
P. 264
פרק ד
ואף על פי כן נותרת התמונה מורכבת וחידתית .מבני היסוד של ההלכה
התנאית מושתתים במובהק על תפיסה אימננטית וטבעית של הטומאה .לא
זו בלבד; תפיסה זו כוננה מערכת שלמה ,קוהרנטית ומסועפת של ‘חוקי טבע
של הטומאה' .אף שמאמץ ַהמשׂגָה זה נשען על מאפייני יסוד מקראיים של
הטומאה ,הרי הניסיון לשלב את המאפיינים הללו במערכת משוכללת ,הגיונית
ורציפה של ‘חוקי טומאה' ,התרחק בסופו של דבר מרחק רב מן החוק המקראי
ויש אף שהביא אותו לידי סתירות פנימיות.
עם זה ,המחשה תנאית זו של הטומאה חפה לחלוטין מכל ִקרבה אל יקום
דמוני .המקורות התנאיים מציירים טומאה אדישה ודוממת ,הפועלת מכוחם
של מעין ‘חוקי טבע' מכניים–פיזיקליים .טומאה זו נקייה מצל צלו של איום,
אופל או זדון ,ממש כשם שהללו נעדרים ,למשל ,מחוקי הכבידה .מציאותה,
הניטרלית בפני עצמה ,עשויה לגרום נזק בהקשרים מוגדרים ,כשם שחוקי
הכבידה עשויים אף הם לגרום נזק בנסיבות מסוימות .במובנים הללו המשיכה
תרבותם של חכמים את המתווה המקראי ,שחוקרים רבים זיהו בו רדוקציה
מכוונת של טומאה קמאית119.
צירוף זה של מגמות סותרות לכאורה — עיבוי והנכחה של הטומאה
במציאות ,בצד מחיקה מוחלטת של קלסתרה הרוחני — מציב אתגר לפתחו
של הדגם האנתרופולוגי המסורתי .דגם זה קושר בין תפיסה נטורליסטית של
טומאה לבין דימויים מ ָטפיזיים מאיימים שלה ,ואילו את ביעורן של החרדות
הדמוניות הוא כורך בהסמלה עד כדי סילוק מוחלט של הטומאה 120.במקרה
שלנו מתברר ,שדווקא מימושה הדקדקני של הטומאה ,המגדיר אותה ככוח
טבע הכפוף לחוקים קבועים ,הוא המכשיר המשוכלל ביותר לזיקוקה מכל איום
ומסתורין.
ואולם תמונה זו אינה שלמה .על גבי המערכת המתוארת הונח ,כמין נדבך
משנה של חריגות ו'הערות שוליים' ,מארג הלכתי דק יותר ,המושתת על
תפיסה מנוגדת לחלוטין .תפיסה זו מכפיפה את מושג הטומאה אל התודעה
119ראו הביבליוגרפיה על הטומאה במקרא שהובאה ונידונה לעיל ,פרק א .לכיוון חשיבה זה
ראו בעיקר תיאוריהם של יחזקאל קויפמן ויעקב מילגרום.
1 20ראו דגלס ,טוהר ,עמ' .53-33למרות ביקורתה של דגלס על הגישות המתוארות בפיה,
דומה שאין היא חולקת על תמונה בינארית זו עצמה ,כי אם על השיפוט המוסרי שהוחל
על שני הקטבים הללו ועל הנטייה לתארם במונחים אבולוציוניים.
] [ 254
