Page 267 - ורד נועם סופי לאתר
P. 267
מגמות בהלכה התנאית
בטמא מת 127נטמא טומאת ערב בלבד (במדבר יט כב) .על גבי דין זה נגזרה
החומרה ,שאף הנוגע בטמא מת טמא שבעה ,ויוסי בן יועזר החזיר את הדין אל
פשט הכתוב ,שרק הנוגע במת עצמו טמא שבעה (והנוגע בנוגע טמא טומאת
ערב) .רבא חלק בחריפות על ייחוסה של פרשנות זו לרב נחמן ,ומסר משמו
פירוש אחר .על פי פירוש זה מיוחס ליוסי בן יועזר הכלל ה ַּתנָ ִאי ,שאינו מוגבל
לטומאת מת דווקא ,שספק טומאה ברשות הרבים מותרת 128.לפי הבנה זו ,יש
לפרש את דבריו‘ :ודי יקרב [ודאי] למיתה מסאב [אבל מספק — ברשות הרבים
טהור]' 129.פרשנות זו נראית מאולצת ורחוקה מן הפשט .אף על פי כן ,היא
נתמכת בסוגיה בברייתא ובה עדות תנאית של ר' יהודה .לפי מסורת זו ,קבע
יוסי בן יועזר אגב אותה אמירה את תחומן של רשות היחיד ורשות הרבים
לעניין טומאת המת.
משנה קדומה וסתומה זו עוררה עניין ער במחקר מראשית ימיה של חכמת
ישראל .זכריה פראנקל הציע שחזור מחקרי קרוב למדי להצעתה הראשונה
של הסוגיה הבבלית .העיקרון שביסוד השחזור הזה ,בגרסאות שונות ובדגשים
שונים ,הוא הרווח במחקר עד היום .פראנקל שיער כי בימי החשמונאים ביקשה
קבוצת החסידים ,שעמה נמנה יוסי בן יועזר ,להחמיר ולקבוע שטמא מת כמת
עצמו ,ולפיכך אף הנוגע בו טמא שבעה 130.יוסי בן יועזר החזיר את הדבר
לכמות שהיה ,על פי פשט הכתוב .לפיכך הדגיש ,לשיטת פראנקל ,שהנוגע
במת ‘מסתאב' ,אבל לא ‘מסאב' ,היינו נטמא בעצמו ,אבל אינו מטמא אחרים
כמת 131.פראנקל השתמש בגרסת הדפוס ,ולא היה מודע לגרסה ‘מסאב'
בנוסח ארץ–ישראל של המשנה .כמה שנים אחר כך ,משנודע לו דבר קיומה
של גרסה זו אצל הרמב"ם ,הציע את האפשרות לפרש באותו האופן גם את
הלשון ‘מ ָסאב' ,כבינוני פעול — הוא עצמו נטמא ואינו מטמא אחרים132.
127הגמרא מעמידה דין זה בנוגע 'שלא בחיבורין' ,כלומר הנוגע בטמא המת בשעה שאינו
נוגע עוד במת עצמו .לפי פרשנותה את חלקו הראשון של הפסוק ,התורה עצמה מלמדת,
כי 'בחיבורין' מתקיים חיבור ישיר אל המת עצמו ,וגם הנוגע בנוגע טמא שבעה.
128ראו משנה ,טהרות ד ז; ו ד; ספרי במדבר ז (עמ' .)13
129ראו רש"י ,עבודה זרה לז ע"ב ,ד"ה 'ספק טומאה ברה"ר התיר להם'.
1 30פראנקל סבר ,שההלכה הנוהגת אצל חז"ל ,שהנוגע בכלי מתכת שנגעו במת כנוגע במת
עצמו ,היא שריד לחומרה עתיקה זו .ראו הדיון בשרשרת המגע במת ,בסעיף הבא.
131פראנקל ,דרכי המשנה ,עמ' .33
1 32ראו דבריו שם בהוספה שהוסיף למהדורה מאוחרת יותר של ספרו בהגיבו לטענה,
שהרמב"ם גרס במשנה 'מסאב'.
] [ 257
