Page 270 - ורד נועם סופי לאתר
P. 270
פרק ד
שקדמו ליוסי בן יועזר ,ואשר משמם ‘העיד' 142.גם רוזנטל קיבל פירוש זה
בעיקרו ,אלא שחלק על אפשטיין בשתיים :הוא פקפק אם ‘זקנים הראשונים'
הם אכן בני דורו או קודמיו של יוסי בן יועזר ,בהעירו שהכינוי עשוי לייצג גם
חכמים מאוחרים בהרבה 143.כן העמיד על כך ,שבעדות זו של יוסי בן יועזר
משוקע ציטוט מקוצר של תרגום הכתוב בבמדבר יט יא ,ובציטוט זה מרומז
גם מדרש קדום — ‘מצמצם וממעט' — על הפסוק ,בדומה לניצני המדרש
הקומראניים.
בהערה זו הקדים הלבני את רוזנטל 144,ויש לראות בה חידוש חשוב במחקר.
שלשלת החוקרים שקדמה להם הציגה משנה זו כדוגמה מובהקת ל'דרך
המשנה' המוסרת הלכות מופשטות בלא ביסוס מקראי .מקצתם ראו בה אפילו
את נקודת המעבר המדויקת מדרך המדרש הקדומה לדרך המשנה שנתחדשה
אז 145,ואחרים הציגוה כשיטה מקבילה ,בת זמנה של שיטת המדרש 146.ואולם
לדעת הלבני ,מכאן ראיה שבימי יוסי בן יועזר רווחה דווקא צורת המסירה
ההלכתית של המדרש ,ולא של ההלכה המופשטת ,ואילו לדעת רוזנטל לפנינו
דווקא ‘הקדום במדרשי חכמים'147.
קודם שניפרד מפירוש זה למשנה ,שרבים אחזו בו ,ונסקור הצעות פרשניות
אחרות ,אקדיש כמה מילים להערכתו .לדעתי ,מסקנתו ההלכתית של ר"י לוי
נכונה ,אבל הדרך המובילה אליה מוקשית .אשר לפרשנות שעל פיה מוסבים
דברי יוסי בן יועזר דווקא על כניסה למקדש ,מן הראוי להעיר שהלכה מעין
זו אכן מקובלת בעולם התנאי המאוחר יותר .ההלכה התנאית הקלה בדינו של
נזיר וקבעה שלא כל טומאת מת מחייבת את הנזיר לגלח את ראשו ולסתור את
ימי נזירותו הקודמים (במדבר ו ט-יב) .יש סוגים של טומאת מת שהנזיר ַמ ְש ֶעה
בהם את הנזירות לשבעת ימים ,ומשהיזה מי חטאת כדין ונטהר ,הוא ממשיך
בנזירותו בלא גילוח ובלא סתירה של הימים הקודמים 148.והנה ,המשנה מוסיפה
וקובעת כי הטומאות שאינן מחייבות את הנזיר בגילוח ,גם אינן מחייבות כרת
142אפשטיין ,תנאים ,עמ' .506
1 43טיעון דומה גם אצל הלבני ,מדרש ,עמ' .28
1 44שם ,עמ' .30-29
1 45ראו לאוטרבך ,מדרש ומשנה ,עמ' ;75-62אפשטיין ,תנאים ,עמ' .506-505
1 46ספראי ,הלכה ,עמ' .152-151
1 47רוזנטל ,תורה שעל פה ,עמ' 451הערה .13
1 48משנה ,נזיר ז ג.
] [ 260
