Page 273 - ורד נועם סופי לאתר
P. 273
מגמות בהלכה התנאית
במדבר יט כב‘ :וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב'159.
לפיכך קשה לקשור את ההלכה הקומראנית לפרשנות הרווחת של מימרת יוסי
בן יועזר ,לא על ידי הקבלה ולא בדרך הפולמוס .עם זה ,הוצעו גם הצעות
פרשנות אחרות ,הקושרות את המימרה למאבק הכתתי בימי הבית .אלבק הציע,
שיוסי בן יועזר חולק על מנהגם של האיסיים ,שעל פי עדות יוספוס נהגו לטבול
לאחר מגע עם צעיריהם ,ויוסי בן יועזר טען כנגדם שרק מגע המת מטמא ,ולא
מגע החי 160.ניוזנר סבר ,שהמשנה משקפת מאבק בין פרושים לכוהנים ,והם
שכינו את יוסי בן יועזר ‘שרייא' 161.בכיוון אחר הלך הלבני בהציעו שיוסי בן
יועזר ביקש למעט מטומאת מת את הגרים ,כשיטת בית שמאי ובניגוד לשיטת
בית הלל ש'הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר'162.
בעקבות גילויה של ספרות קומראן הוצעו הצעות חדשות להבנת דברי
יוסי בן יועזר .כזכור ,משתמע מניסוחה של מגילת המקדש שהיא חולקת על
ההלכה המטמאת אבר מן החי ,ומדגישה ש'עצם אדם' הנזכרת בכתוב אינה אלא
‘עצם אדם מת' ,בניגוד למדרש המשוקע בספרות התנאית 163.באומגרטן הציע
בהיסוס לפרש את דברי יוסי בן יועזר על רקע המחלוקת הזאת .לפי השערתו,
חכם זה מייצג אותה הלכה כמו זו שבמגילת המקדש .כשם שמגילת המקדש
הדגישה שהלשון ‘כל אשר יגע ]...בעצם אדם' (במדבר יט טז) מוסבת על עצם
המת דווקא ,כך התכוון אף הוא להדגיש שדווקא ‘די יקרב למיתה' ,ולא הנוגע
באבר מן החי ,טמא .לפיכך כינוהו ‘מתיר' 164.לאחר זמן הציע באומגרטן הצעה
אחרת ,ולפיה הלשון ‘די יקרב למיתה' מכוונת למעט את כוחו של הגוסס לטמא
קודם לרגע המוות ,בדומה למדרש ההלכה על אותו פסוק‘ :מגיד שאין מטמא
עד שעה שימות'165.
אייל רגב ניסה לפרש את דברי התנא על יסוד העיקרון של ‘הטהרה
המדורגת' בספרות קומראן ובמקורות אחרים מימי הבית .שיטה זו מחייבת את
הטמא לטבול כבר ביום הראשון ,אף על פי שלא יטהר לגמרי אלא לאחר שבעה
1 59לעיל ,פרק ב ,ג.3
160אלבק ,משנה ,נזיקין ,עמ' .485
1 61ניוזנר ,המסורות הרבניות ,I ,עמ' .65-64ניוזנר אינו מציע פתרון לתוכן המחלוקת.
162משנה ,פסחים ח ח .ראו הלבני ,מדרש ,עמ' .29על משנה זו ראו להלן ,ב.I 1
1 63מגילת המקדש נ .5 :ראו לעיל ,פרק ב ,ג.1
164באומגרטן ,מחלוקות ,עמ' 161הערה .17
1 65באומגרטן ,קומראן והתרגומים ,עמ' .46ראו ספרי במדבר קכה (עמ' ,160הובא כאן לפי
כתב יד רומי .)32
] [ 263