Page 278 - ורד נועם סופי לאתר
P. 278
פרק ד
הגלום במילה ‘כל' נלמד שכלים הנוגעים באדם נטמאים כמוהו טומאת שבעה,
ובלשון המדרש :גוררים (‘ייגורו') 189אחריהם כלים נוספים ,שהוא המאפיין
המובהק של טומאת שבעה ,בשונה מטומאת ערב .ההבדל בין מדרש ספרי מבית
ר' ישמעאל למדרש ספרי זוטא מבית ר' עקיבא הוא אופייני .בבית ר' עקיבא
דורשים ריבוי מהמילה ‘כל' ,ואילו בבית ר' ישמעאל נגזרת המסקנה מתוכן
הציווי במלחמת מדיין190.
מערכת תנאית זו של שרשרות מגע ,המעצימה לאין שיעור את השפעתה
של טומאת המת ,זרה לכתוב עצמו .על כן לא ייפלא שהיא נעדרת לגמרי
מספרות הבית השני .אפשר שההלכה התנאית עצמה הודתה במשניותה של
הרחבה הלכתית זו .בסעיף הקודם ראינו שלא כל טומאת מת מחייבת את הנזיר
לגלח את ראשו ולסתור את ימי נזירותו הקודמים ,וכי הטומאות שאינן מחייבות
את הנזיר בגילוח ,גם אינן מחייבות כרת וקרבן על ביאת מקדש בכל אדם .בין
טומאות המת שאינן מחייבות גילוח בנזיר וקרבן לנכנס למקדש נזכרים גם
‘כילים הנוגעים במת' 191.גם לפי התוספתא ‘אין הנזיר מגלח אלא על המת
בלבד ואין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו אלא על המת בלבד' 192.מכאן
שהרחבתה של טומאת המגע של מת לכלים ולחוליות מגע נוספות נחשבה
בעיני חכמים להלכות מדרגה שנייה .ואכן הרמב"ם נימק את הפטור על ביאת
מקדש בהבדל בין טומאת המגע המתפרשת בתורה לבין הפלגתה ביד חז"ל:
‘שהדברים האלו (כלומר המגע השלישי והרביעי) אע"פ שהן דברי קבלה אינן
דין תורה ,שהרי לא נתפרשו בתורה אלא זה שנטמא במת שהוא אב והשני
הנוגע בו שהוא ראשון [193.']...
189ראו אפשטיין ,פרה ,עמ' ,77הערה לשורה .25הלשון 'גוררים לטומאה' חוזר בהמשכו של
מדרש זה בתיאור שרשראות הדבקה של טומאה.
1 90ראו אפשטיין ,תנאים ,עמ' .522-521
191משנה ,נזיר ז ג ,וראו בהרחבה בסעיף הקודם.
192תוספתא ,אהלות א ב (עמ' .)598
1 93רמב"ם ,הלכות טומאת מת ה ה ,בהתאם לשיטתו העקרונית 'שאין כל דבר שלמדין אותו
[ ]...במדה משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן הוא דין תורה עד שיאמרו חכמים
בפירוש שהוא מן התורה' (תשובות הרמב"ם ,ב ,עמ' .)632בעניין זה חלו במשך הזמן
תמורות בהשקפתו ,ראו להלן ,א .6ראו השגתו הנמרצת של הראב"ד בהלכות טומאת מת
שם ,שסבר ש'כל הארבעה שטמאים במת כולן מן המקראות בספרי' ,ולפיכך יש לראות
בהם טמאים מן התורה ,ואילו הפטור האמור נובע מ'הלכה תקועה בידם ומקובלת בפיהם',
ולא מטעם זה .ראו גם השגתו בהלכות אישות ג כ .עוד על מחלוקת זו בסיכום הספר.
] [ 268
