Page 277 - ורד נועם סופי לאתר
P. 277
מגמות בהלכה התנאית
שווה לשלו .לכן מונה המשנה שרשרת של ‘ארבעה טמאים במת' 185,אחרי המת
עצמו :מת–כלים–אדם–כלים–אדם/כלים 186.הכלים הראשונים שווים למת.
האדם שאחריהם הוא כנוגע במת וטמא שבעה .ואילו הכלים הנוגעים באדם
זה אינם טמאי ערב ,כאדם הנוגע בטמא מת ,כי אם טמאי שבעה כאדם שבו
נגעו .נמצא ששילובו של האדם בין הכלים מעצים את דרגת הכלים שאחריו,
ומאריך את שרשרת הטומאה .לפיכך קובעת המשנה‘ :חומר באדם ,שכל זמן
שהוא באמצע הן ארבעה ,אינו באמצע הן שלשה'ַ 187.ה ֲע ָצמה מפתיעה זו של
טומאת הכלים במגעם עם האדם הטמא מנומקת אף היא במדרש שהובא לעיל
מהספרי‘ :הא למדנו לכלים ולאדם' — כלומר ,מהמדרש לעיל (‘בחלל חרב')
למדנו שכלים הנוגעים במת (כגון חרב) ,ואדם הנוגע בכלים (כלומר בחרב)
טמאים שבעה (מת–כלים–אדם [–ואדם בטומאת ערב]) .זוהי השרשרת של
שלושה טמאים במשנה ,אלא שהמדרש מונה במפורש רק את שני טמאי השבעה
בתוכה :כלים ואדם.
‘כלים ואדם וכלים מנ'' — כלומר ,מניין נלמדת טומאת שבעה של כלים
הנוגעים באדם שנגע באותה חרב ,דהיינו בכלי שנגע ישירות במת (מת–כלים–
אדם–כלים [–אדם וכלים בטומאת ערב])? המדרש מקשה על שרשרת ארבעת
הטמאים שבמשנה ,אלא שהוא מונה רק את שלושת טמאי השבעה בתוכה:
כלים ,אדם וכלים‘ .ת"ל "וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם" .הא למדנו
לכלים ואדם וכלים' — דין זה נלמד ממלחמת מדיין (במדבר לא כד) .שם מצווים
לוחמי ישראל ,שבהרגם את המדיינים נטמאו במגע החרב במת (= מת–כלים–
אדם) ,לכבס את בגדיהם שנגעו בגופם שלהם (= מת–כלים–אדם–כלים) ביום
השביעי ,כלומר אף הבגדים טמאים שבעה.
דין זה ,שכלים הנוגעים באדם טמא מת נעשים טמאי שבעה כמוהו ,ויש
בהם כוח לטמא כלים אחרים ,נלמד בספרי זוטא מפסוק אחר"‘ :ועל כל הכלים"
(במדבר יט יח) — ריבה אדם נוגע בכלים נוגעים במת שייגורו בכלים אחרים'188.
גם מדרש זה נועד לאשש את שלושת טמאי השבעה (כלים–אדם–כלים) מתוך
שרשרת הארבעה הנזכרת במשנה( :כלים–אדם–כלים–אדם וכלים) .מהריבוי
185שם ,א א (עמ' .)5
1 86שם ,א ג (עמ' .)6
187שם ,א ד (עמ' .)8פרפרזה על המשניות באהלות א א-ד מצויה בספרי זוטא יט ,יח (עמ'
;314ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)223
1 88ספרי זוטא יט ,יח (עמ' [ 314בשיבוש]; ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)223
] [ 267
