Page 275 - ורד נועם סופי לאתר
P. 275
מגמות בהלכה התנאית
ולא דוממים .כלים נזכרים בפירוש רק בהקשרה של טומאת אהל המתפשטת
בחלל ,ולא לעניין מגע במת 171.ואכן ,כפי שראינו בפרק ב ,ההלכה הקומראנית
אינה מזכירה בשום מקום טומאת מת הנגרמת לכלים באמצעות מגע .במגילת
המקדש התפרשה טומאת המגע באדם דווקא‘ :וכול איש אשר יגע על פני
השדה [ ]...וכול האדם אשר יגע בו' 172,ואילו טומאת כלים נזכרת רק בהקשר
של טומאת אהל ,כמו במקרא גופו173.
ואולם לשיטת חז"ל דין כלים כדין אדם להיטמא במגע מת וטמא מת ,כלשון
המשנה‘ :אבות הטמאות [ ]...הרי אילו מטמין אדם וכלים במגע' 174.תקדים
יחיד להבנה זו אנו מוצאים אצל פילון ,המעיד שמגעו של טמא המת ב'דברים
אחרים' מטמא גם אותם 175.מדרש ההלכה התנאי לומד את טומאת הכלי במגע
מן הלשון ‘חרב' בבמדבר יט טז‘ :בחלל חרב — בא הכת' ולימד על החרב
ש ִמּ ַטּ ָמא 176טומאת ז' ,הנוגע בה טמא טומאת ז' .הא למדנו לכלים ולאדם .כלים
ואדם וכלים מנ' ,ת"ל וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם (במדבר לא כד).
הא למדנו לכלים ואדם וכלים'177.
המדרש נתלה בייתורה של המילה ‘חרב' ,שהרי די היה במילה ‘חלל' .מכאן
הוא לומד ככל הנראה בהיקש מ'חלל' ל'חרב' ש'חרב הרי היא כחלל'‘ 178,מה חלל
הנוגע בו טמא טומאת שבעה ,אף חרב הנוגע בה טמא טומאת שבעה' (פירוש
רבנו הלל לספרי) .ואף החרב עצמה טמאה שבעה ,שהרי אף היא נוגעת בחלל,
ואף עליה חל הדין הכתוב בפסוקנו‘ :יטמא שבעת ימים' .כוחה של החרב לטמא
1 71שם ,פס' טו ,יח.
1 72מגילת המקדש נ.8 ,5-4 :
1 73שם מט .16-14 ,9-8 :ראו לעיל ,פרק ב ,ג.3
174משנה ,כלים א א; ראו גם משנה ,אהלות א ב-ד (עמ' ,)7-6וראו להלן .אף המדרש (ספרי
זוטא יט ,טז ,עמ' ;313ספרי זוטא גניזה ,עמ' )222מניח כהנחת יסוד ,ש'אדם נוגע במת
טמא [ ]...וכילים הנוגעים במת טמאים [ ]...מוטב להקיש מגע לאהל שכן הוא שווה לכלים
[כאדם]'.
175לעיל ,פרק ג ,ב.3
176נראה שכך יש לנקד את הפועל כפי גרסתו בכתב יד רומי כאן .וכן במקבילה בפסקה קל:
'שהיא טמאה' ,שהרי כוחה של החרב לטמא אחרים נזכר בהמשך' :הנוגע בה טמא [,']...
ואילו כאן כוונת המדרש לומר שהיא עצמה טמאה.
177ספרי במדבר קכז (עמ' .)164הדרשה נכפלת גם בפסקה קל ,עמ' .168ראו גם שם ,קנח,
עמ' .214
1 78אף שלשון זו אינה באה במדרש כאן אלא בבבלי בלבד ,ראו שבת קא ע"ב; פסחים יד ע"ב;
נזיר נג ע"ב.
] [ 265
