Page 274 - ורד נועם סופי לאתר
P. 274
פרק ד
ימים ,והזאות בשלישי ושביעי 166.כפי שהעלו כמה חוקרים ,נועדה טבילה זו
להתיר אכילת חולין ואולי אף שהייה בערים במהלך ימי הטומאה 167.הפרושים,
וחז"ל אחריהם ,לא הכירו בטבילה זו .איל רגב הציע ,שיוסי בן יועזר טוען
בשם הפרושים ,וכנגד המחזיקים בשיטה הקומראנית או בדומה לה ,שטמא המת
הוא טמא לחלוטין (‘מסאב') ,וטבילה לא תועיל לו .החכם כונה ‘שרייא' בפיה
של כת חולקת ,שכן הפטור מטבילה נוספת זו הוא בגדר קולה 168.הגם שכמה
הקבלות אחרות המוצעות במאמר בין הלכות יוסי בן יועזר לבין ספרות קומראן
הן רבות עניין ,נדמה שהצעה זו משכנעת פחות.
בסיכומו של דיון ולאחר כל הספקות וההשערות ,אפשר להסיק כמה מסקנות
ודאיות .משנת עדויות הנידונה היא אחת ההלכות הקדומות ביותר בספרות
חז"ל ,אולי הקדומה שבהן .כשאנו מנסים לאפיין את הרגע שבו מפציעה אלינו
תרבותם ההלכתית של חז"ל בגילויה הראשון ,כבר מתגלים לעינינו המאפיינים
הבולטים של ההלכה הפרושית–התנאית בכללותה :הדגשת הלכות טומאה
וטהרה ,וטומאת המת בפרט ,הנטייה להקל בהלכה ,שכבר בשלב המוקדם ההוא
עוררה פולמוס ,ואפילו ניצניהן של שתי צורות המסירה של הספרות התנאית,
דרך ה'משנה' ודרך המדרש.
א II 5שרשרת המגע
התורה מורה על טומאת שבעה של הנוגע במת ,בחלל ,בעצם ובקבר 169,ואף
על טומאתו המשנית של הנוגע בטמא מת ,שהיא טומאת ערב קלה‘ :וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר
יִּגַע ּבֹו ַהּ ָט ֵמא יִ ְט ָמא וְ ַהּנֶ ֶפׁש ַהּ ֹנגַ ַעת ּ ִת ְט ָמא ַעד ָה ָע ֶרב'ֵ 170.מ ֵעבר להרחבה זו,
של אדם נוסף הנוגע בטמא מת ,אין בכתוב כל מציאות של שרשרות טומאה
ארוכות שעצמת הטומאה פוחתת בהן משלב לשלב .היבט אחר של מגע
הטומאה הנעדר במפגיע מן הפסוקים הוא מגע של כלים בטומאה .מלשון
הפסוקים נראה ש'הנגע' ו'כל אשר יגע' הנזכרים בהקשר זה ,הם בני אדם
1 66כאן מקום לשרש שיבוש החוזר במאמר זה ובאחרים (ראו גם רגב ,טהרת חולין) .ההזאה
ביום השלישי אינה חלק מתוספת הטהרה המדורגת שתיקנו זרמים שונים בימי בית שני.
זהו מקרא מפורש (במדבר יט יב ,יט)! כל הנטהר מטומאת מת ,מזה בשלישי ובשביעי.
167לעניין הטהרה המדורגת ראו ההערות לפרק ב ,ה ;3פרק ג ,ב.3
1 68רגב ,יוסי בן יועזר ,עמ' .103-101
169במדבר יט יא ,יג ,טז ,יח.
1 70שם ,פס' כב.
] [ 264
