Page 276 - ורד נועם סופי לאתר
P. 276
פרק ד
כחלל עצמו נזכר גם בתרגום יונתן‘ :בקטול סייפא או בסייפא דקטיל ביה' .מכאן
נלמדים לכל הכלים שני דינים — טומאת הכלי הנוגע במת וכוחו לטמא אחרים:
‘הא למדנו לכלים ולאדם' 179.המשך המדרש יידון בהמשך דברינו.
ראינו שמדרש זה משווה את דין החרב לדין החלל .נמצא שהכלי שנגע במת
מטמא טומאת שבעה כמת עצמו ,ובזה דינו חמור מדין אדם שנגע במת ,המטמא את
הנוגע בו רק טומאת ערב‘ :וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר יִּגַע ּבֹו ַהּ ָט ֵמא יִ ְט ָמא וְ ַהּנֶ ֶפׁש ַהּ ֹנגַ ַעת ּ ִת ְט ָמא ַעד
ָה ָע ֶרב' (במדבר יט כב) 180.ואכן ,המשניות הראשונות במסכת אהלות ,המפרטות
‘שרשרות טומאה' מסוגים שונים ,מדגישות הבחנה זו .השרשרת הראשונה
והקצרה ביותר היא מת–אדם–אדם .האדם השני טמא טומאת ערב ואינו מטמא
עוד אדם וכלים .כך נקטעת שרשרת טומאה זו ,שעדיין נאמנה לפשט הפסוקים,
שבה ‘שנים טמאים במת' 181.ואולם כשהנוגעים במת הם כלים ,מתארכת שרשרת
הטומאה ,שכן כלים ראשונים אלה נחשבים כמת עצמו ומטמאים את הבאים
אחריהם טומאת שבעה ,והללו מטמאים את הבאים אחריהם טומאת ערב .כך
מתארכת שרשרת הטומאה בחוליה אחת לכלל ‘שלושה טמאים במת' 182אחרי
המת עצמו ,שכן הכלים הבאים אחר המת משחזרים את טומאתו ,באותה עצמה,
ושרשרת ההדבקה נפתחת בהם מחדש (מת–כלים–כלים–אדם/כלים) 183.לפיכך
קובעת המשנה‘ :חומר [ ]...ובכלים מבאדם [ ]...שהכלים שלשה והאדם שנים'184.
ואולם בהמשך מלמדת המשנה כלל מרחיק לכת יותר .מתברר שהכלים
מאריכים את שרשרת הטומאה לא רק בהיותם במגע ישיר עם המת ,אלא בכל
מקרה שבו הם נוגעים באדם טמא .במצב זה הם הופכים להיות טמאים בדרגה
1 79חוץ מכלי חרס ,הנטמאים מאווירם .לדין טומאתם של הכלים האחרים ראו גם הסוגיות
הבבליות הנזכרות ,וכן חולין ב ע"ב-ג ע"א .הראשונים נחלקו אם דין זה חל על כלי מתכת
בלבד או גם על שאר כלים .ראו רמב"ם ,הלכות טומאת מת ה ג ,והשגת הראב"ד ודברי
'כסף משנה' שם; רד"ף והנצי"ב על המדרש כאן; ופירוש הר"ש לאהלות א ב (ובעקבותיו
המיוחס לראב"ד כאן) .ראו גם דיונו של גולדברג ,אהלות ,עמ' ,6והערה .2
1 80ואכן ,המדרש מציע קל וחומר מכלים שנטמאו במת לאדם שנטמא במת ,שיטמא גם הוא
את חברו שבעה ,ודוחה אפשרות זו מכוח הפסוק הזה .ראו ספרי במדבר קל (עמ' .)168
181משנה ,אהלות א א (עמ' .)5
1 82שם.
1 83שם ,משנה ב .בסוגיות הבבלי ובראשונים הורחב הדיון גם לבעיית 'מגע בחיבורין' ,כלומר
שרשרת מגעים שעדיין לא התנתקה ממגע המת עצמו .ראו בבלי ,נזיר מב ע"ב; עבודה זרה
לז ע"ב ,אבל מושג זה אינו נידון בהלכה התנאית.
184שם ,א ד (עמ' .)8-7
] [ 266
