Page 282 - ורד נועם סופי לאתר
P. 282
פרק ד
הסוגיות הללו 205,אבל נעדר לגמרי מכל הספרות התנאית ואף מן התלמוד
הירושלמי206.
הסוגיה הבבלית מניחה את הפטור מטומאה בלועה כנקודת מוצא ידועה207,
ומציעה לו מקור בחוק המקראי של אוכל נבלה הנטהר לערב מטומאתו (ויקרא
יא מ) ,אף על פי שהנבלה עשויה עדיין להיות בתוך גופו 208.אף שהמונח
הוא אמוראי ,ההלכה גופה היא הלכה תנאית ,כפי שמסיק רבא 209מתוך
משנת מקוואות‘ :בלע טבעת טמאה ,טובל ואוכל בתרומה .הקיאה — טמאה
וטמאתו' 210.מן המשנה עולה שהטבעת אינה מטמאת את הבולע מבפנים ,אף
שהיא עומדת בטומאתה ,שהרי הוא טובל ורשאי לאכול בתרומה .מאידך ,היא
מטמאת אותו בעת יציאתה ,כשהוא נוגע בה בלשונו ובשפתיו .עוד מלמדת
המשנה ,שכשם שאין הבלוע הטמא מטמא את בולעו מבפנים ,כך אין הבולע
המיטהר מטהר את הטבעת מבחוץ ,ולכן היא נפלטת טמאה211.
עיקרון זה נשקף גם ממשניות העוסקות בעובר שמת ברחם אמו .כפי
שראינו 212,ביתה של היולדת נֵ ֶפל נטמא רק כשידוע שכבר נפתח רחמה בהיותה
שם ,וטומאת העובר המת יצאה וטימאה את הבית .לפני כן ,כל עוד העובר סגור
ברחמה ,הבית טהור .כיוצא בזה ,כוהנת שמת עוברה בתוך מעיה לא נטמאה
ומותרת לאכול בתרומה 213.המחלוקת התנאית בכוחו של העובר המת לטמא,
205בבלי ,חולין עא ע"א-ע"ב; נידה מב ע"א-ע"ב .התלמוד מבהיר את ההבדל ההלכתי בין
שני המונחים .בשני המקרים הנוגע בטומאה אינו נטמא ,אבל טומאת בית הסתרים מטמאה
במשא בלבד ,ואילו טומאה בלועה אינה מטמאת כלל (בבלי ,נידה מב ע"ב) .אבל בספרות
התנאים לא התפרש ההבדל הזה.
206מעניין לגלות שאף הרמב"ם לא השתמש במונח זה ובחר בניסוח' :שנגיעת פנים אינה
נגיעה' (הלכות טומאת מת א ג).
2 07ראו דברי רבה' :כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה ,כך [( ']...בבלי ,חולין עא ע"א).
2 08בבלי ,חולין עא ע"א.
2 09שם ע"ב.
210משנה ,מקוואות י ח.
2 11סתם התלמוד מייחס לר' מאיר את הסברה 'טומאת בית הסתרים לא מטמיא' ,ומכאן
שכבר נחלקו תנאים בעניין זה .אבל דעת ר' מאיר לא נאמרה בפירוש אלא נלמדה מכללא
ממשנת כלים כז י ,ואין זו מסקנה מוכרחת ממשנה זו (חולין עב ע"ב).
2 12פרק ב ,ד.
2 13משנה ,אהלות ז ד ( ;)49-48תוספתא ,יבמות ט ה (עמ' .)30-29ראו גם משנה ,אהלות ז ה
(עמ' ;)50-49תוספתא ,אהלות ח ח (עמ' .)606המחלוקת במשנה זו ,ובעיקר דעת ר' מאיר,
אינה קלה להבנה ולקישור עם הנימוקים המוצעים לה בתוספתא ,שם .הר"ש קשר מחלוקת
] [ 272
