Page 262 - ורד נועם סופי לאתר
P. 262
פרק ד
מתוך מקבילה מימי הבית השני 111,אם מתוך ניסוח קדום 112,ואם מתוך שיוחסו
לחכמים קדומים או הונחו בבסיס דבריהם113.
כך הדבר בעניין ה'מחשבה' בטומאה .לעיל ראינו שבית שמאי ובית הלל
נחלקו בכוחה של המחשבה על הוצאת המת בפתח מסוים ,אם היא מספקת
לסלק את הטומאה מן הפתחים האחרים רק לכתחילה או גם בדיעבד ,אבל
נוכחנו כי שני הבתים הסכימו על העיקרון שהטומאה מּונַעת מכוח המחשבה
האנושית 114.ראינו שהבתים נחלקו גם בשיעור הפתיחה הנדרש לחלון סתום
כדי להציל על הפתחים האחרים .הרי שהפשטה קיצונית זו של הטומאה,
המנתקת אותה כליל מחוקי טבע כלשהם וכובלת אותה אל תודעת האדם ,איננה
התפתחות הלכתית מאוחרת כי אם הנחת יסוד עתיקה שקדמה לבית שמאי ובית
הלל! כיוצא בזה נחלקו בית שמאי ובית הלל בפתח שנעשה בקיר לצורך הנחתם
של חפצים שונים ,אם שיעורו טפח או שיש לו שיעור מיוחד המאפיין פתחים
שנעשו ‘לצורך' ,ולפיכך תעבור הטומאה דרכו גם בפחות מזה 115.כן דנו הבתים
בשאלה ,אם חוריהן של ‘הסריגות והרפפות' שבחלון מצטרפים לשיעור ‘מלוא
מקדח' ,שדרכו עוברת הטומאה במקרים שבהם ייעד האדם את החלון לצורך
מיוחד 116.מכאן שהעיקרון הנומינליסטי ,המכפיף את מעבר הטומאה למטרתם
של הפתחים ,קדם למחלוקת שני הבתים ויש לראות בו הנחת יסוד קדמונית
מימי הבית השני117.
מכל זה עולה ,שהרעיון של תליית הטומאה בכוונה ובמחשבה האנושית נולד
בשלב ַתנאי מוקדם מאוד ,לכל המאוחר במאה האחרונה לקיומו של הבית השני.
111ראו לעיל ,פרק ב ,שם נתבררה קדמותן של הלכות תנאיות מתוך חומר מקביל או מתפלמס
בספרות קומראן.
112ראו למשל את הדיון לעיל על הביטוי 'טומאה בוקעת ועולה'.
1 13ראו להלן ,א ,I 5על ההלכות המיוחסות ליוסי בן יועזר ,ולעיל ,בפרק ב ,על הלכות
המיוחסות לשמאי הזקן ול'זקנים הראשונים' .לזיהויו של חומר קדום במשנה ראו למשל
אפשטיין ,תנאים ,עמ' .58-18לא כאן המקום לדיון בשאלה הרחבה בדבר מקורותיה
של משנת רבי והיקף החומרים הקדומים המשוקעים בה .סקירת המחקר בנושא זה ראו
לאחרונה אצל רוזן–צבי ,הטקס ,עמ' .257-242
114ראו לעיל ,הערה .71
115משנה ,אהלות יג ה (עמ' ;)98-97ספרי זוטא יט ,טו (עמ' ;311ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)221
1 16משנה ,אהלות יג א (עמ' .)95-94
117ראו גם מקובי ,ריטואל ,עמ' ,21והערה .5
] [ 252
