Page 257 - ורד נועם סופי לאתר
P. 257
מגמות בהלכה התנאית
טיבה של הטומאה עשויות אף להיארג במהודק אל תוך היגד הלכתי אחד.
התיאור ההתפתחותי שהציע רובינשטין תואם אף הוא את התמונה העולה
מהלכות אהלות .נראה שהתפיסה הטבעית ,האימננטית ,של הטומאה היא
התפיסה הבסיסית המונחת ביסוד המערכת ההלכתית בכללותה ומכוננת את
הגדרות היסוד שלה ,כגון הפקעת מושג האהל מפשוטו ,ההגדרה המאחידה של
דיני הקבר והבית ,כללי התכולה וההתפשטות של הטומאה (‘טפח על טפח ברום
טפח'‘ ,טומאה רוצצת'‘ ,טומאה בוקעת' ,המעבר דרך ‘פותח טפח'‘ ,דרך טומאה
לצאת' וכיוצא באלה) .לעומת זאת ,ההיבטים הנומינליסטיים ,עם כל היותם
נועזים ומרחיקי לכת ,רווחים הרבה פחות ותפקידם במערכת משני יותר .הם
מייצרים חריגות ומשמשים מעין 'הערות שוליים' על גבם של כללי התשתית
הראליסטיים .אדגים את האמור:
הטומאה ‘זורמת' אל הפתחים כולם .זוהי תמונה בסיסית של טומאה
מוחשת ואימננטית .אמת ,המחשבה האנושית עשויה להטותה אל אחד
מהפתחים ,אבל זו אפשרות משנית על גבי מצב היסוד ה'ראליסטי'.
הטומאה עוברת מחלל אחד לאחר דרך חורים שקוטרם טפח לפחות .זהו
תיאור ראליסטי .במקרים מסוימים עשויה מחשבת האדם (ייעוד הפתח
לצורך מיוחד) להפקיע שיעור זה .אף כאן המדובר בחריגה משנית מן
הכלל הראליסטי.
חפצים חסיני טומאה ‘חוסמים' את תנועתה של הטומאה .זהו כלל
ראליסטי .עם זה ,חפצים מסוימים עשויים לאבד את חסינותם מכוח
תמונת הטומאה אצל חז"ל ,אבל מדגיש בעיקר את יסוד הכוונה האנושית .האופי הראליסטי
של הטומאה התנאית נובע לדידו מעצם קיומם של מקורות הטומאה המקראיים במערכת
התנאית .כאן אין הוא מודע לפיתוח הראליסטי העצום שהובילה החקיקה התנאית ביחס
למקרא .את המתח בין שני הפנים האלה של הלכת חז"ל מנמק אילברג–שוורץ ,מתוך
גישה סימבוליסטית חובקת כול ,במתח בין מאפיינים סוציולוגיים בחברה האמורה :המעמד
החברתי הנרכש מכוח הלידה והייחוס ,מול המעמד התלוי בהישגי האדם .מפליאה במקצת
התלות הבלעדית שהוא יוצר בין פריצת גבולות האתנוס היהודי בנצרות הקדומה לבין
פריקת עולה של הטומאה הריטואלית ,בלא להביא בחשבון את המאפיין האנטינומיסטי
הכללי של הנצרות הפאולינית .פרק זה לוקה גם בחוסר הבחנה בין טומאה מוסרית
וריטואלית לבין סוגים שונים של כוונה .עוד יש להעיר ,ובניגוד לדבריו ,שחז"ל לא צירפו
אל מקורות הטומאה הפרשות נוספות שלא נזכרו בתורה ,כגון רוק ,דמעות ושתן .הללו
נידונו אצל חז"ל כמובילי טומאות אחרות בלבד .לפיכך אין להסיק מהן דבר על שינוי
ההגדרה של מקורות הטומאה הגופנית אצל חז"ל (ראו שם ,עמ' .)214
] [ 247
