Page 251 - ורד נועם סופי לאתר
P. 251
מגמות בהלכה התנאית
אין בנה שלשונמית טמא .אמרו ,בנה שלש[ונמית] 79משמת 80כל שהיה עימו
בבית היה טמא טומאת שבעה ,וכש[חיה] היה טהור 81לקודש .חזרו ונגעו בו
וטימוהו .הרי זה או' :מטמיך לא טימוני ,אתה טמאתני'82.
המדרש קובע קביעה מפתיעה ביותר :המת עצמו אינו טמא ,אלא מטמא
אחרים בלבד .קביעה זו מודגמת מתוך שימוש בסיפורו של בן השונמית שהוקם
לתחייה לאחר שמת (מלכים ב ,ד) .המדרש משמיע ,שבהיות הנער מת ,כל
שהיה עמו בבית נטמא מחמתו ,אבל מ ֶש ָחיָה ,הוא עצמו לא היה טמא כלל
(‘טהור לקודש'!) 83,ולא נטמא אלא מחמת מגעם של אנשים וכלים שנטמאו
ממנו כשהיה מת .מקרה זה מוכנס אל הקטגוריה ההלכתית ‘מטמיך לא טימוני
ואתה טימתני' ,כלומר המקרים שחפץ או אדם נטמא בטומאתו המשנית של
חפץ או אדם אחר ,אף שהוא חסין מפני גורם הטומאה הראשוני שגרם לכתחילה
לטומאתו של המטמא .במקרה דידן ,הנער החי חסין מפני טומאת עצמו כשהיה
מת ,אבל חשוף לטומאתם של מי שנטמאו מחמתו כשהיה מת .מקרים נוספים
של ‘מטמיך לא טימוני' נמנים ברצף במשנה ,מסכת פרה פרק ח ובכמה מקורות
תנאיים אחרים .פסקה זו במדרש מונה אף היא ,לאחר עניינו של בן השונמית,
רשימה של מקרים כאלה .לדוגמאות האחרות המובאות בספרי זוטא יש
מקבילות תנאיות במשנה ובתוספתא ,מה שאין כן דינו של בן השונמית .דין
זה ,כמו גם הקביעה ש'אין עצמו שלמת טמא' ,הם מיוחדים למדרשנו ונעדרים
מקבילה בספרות התנאים.
ההלכה המופשטת 'אין עצמו שלמת טמא' ניתנת להתפרש בשני פנים84.
הילקוט ומדרש הגדול ,גרס 'מת עצמו'. 79
בקטע הגניזה קוצר' :שלש'. 8 0
משמת — כך במהדורת כהנא לספרי זוטא גניזה ,והמ"ם סומנה כמסופקת .במהדורת 8 1
הורוביץ לספרי זוטא ועל פי קריאתו של אפשטיין בקטע הגניזה (אפשטיין ,פרה ,עמ' :)61
82
כשמת. 8 3
וכש[חיה] היה טהור] בקטע הגניזה :וכשהיה טהור ,אבל הגרסה הנכונה כמו בילקוט ומדרש 84
הגדול ,כמובא במהדורת הורוביץ' :וכשחיה היה טהור' ,ראו אפשטיין ,פרה ,עמ' 61הערה
לשורה .29
ספרי זוטא יט ,יא (עמ' ;305ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)215הובא כאן על פי נוסח הגניזה,
בתוספת השלמות.
על 'טהרה לקודש' כ'לשון הפלגה לטהרה' ראו רוזנטל ,חקל דמא ,עמ' .503
בדומה לזה הציע מתניה מאלי בעבודתו (ראו ההערות לעיל) .הוא נסמך על פרשנותו של
הרב אשר זעליג ויס ,מנחת אשר :לקט שיעורים ושיחות על ספר במדבר ,מכון מנחת אשר,
] [ 241
