Page 247 - ורד נועם סופי לאתר
P. 247
מגמות בהלכה התנאית
החיצון ,שהרי הטומאה אינה נדחקת פנימה .אבל הטומאה שבאהל הפנימי
מתפשטת אל האהל החיצון ,אפילו אם האהל הפנימי סגור כולו .אף זה עיקרון
‘פיזיקלי' מובהק .כפי שראינו לעיל ,ברגיל נחסמת הטומאה מכוחן של מחיצות,
ואינה פורצת אותן אלא כשהיא ‘רוצצת' ,כלומר דחוסה מדי בחלל שהיא שוכנת
בו .אבל במקרה דידן ,נראה ששאיפתה של הטומאה לצאת מן החלל הנתון ,גם
אם הוא גדול למדי ,אל מרחב גדול ממנו ,היא עזה דיה כדי לפרוץ את מחיצות
המכל הפנימי .כלל זה תקף גם כשפתוחות לפני הטומאה שתי דרכים :מן האהל
הפנימי העומד בפתח הבית אל הבית הסובב אותו ,או מן האהל הפנימי דרך
פתחו הפתוח אל החוץ .במקרה זה ההנחה היא ,שהטומאה תבכר את היציאה
אל החוץ ,שהוא המרחב הגדול והחיצוני יותר ,ואילו הבית יישאר טהור ,שכן
‘דרך טומאה לצאת ואין דרכה להיכנס' .במקרה זה גם אין המגדל מציל על
תוכו מפני הטומאה שבבית ,שכן הטומאה שואפת לצאת את הבית החוצה דרך
פתחו ,ואגב כך היא פורצת אל תוך המגדל ועוברת דרכו 64.אף כאן אנו נתקלים
בעצמתה של שאיפת ההתפשטות והיציאה של הטומאה ,שיש בה כדי לפרוץ
את גבולות המבנה הפנימי ,המוגן ברגיל מפני הטומאה.
א 3התפיסה הנומינליסטית
בצד התפיסה הראליסטית ,הדומיננטית כל כך בעיצוב הלכות טומאה ,אנו
מוצאים גם היבטים הלכתיים הפוכים .הללו אינם נגזרות של דימוי מציאות
כלשהו ,כי אם תוצרים של קביעות אנושיות סובייקטיביות ,הכופות על הטומאה
התנהלות שרירותית.
א I3פתחיו של בית המת
הדוגמה הבולטת ביותר לתפיסה הנומינליסטית היא דין הפתחים בבית המת:
המת בבית ובו פתחים הרבה ,כולם טמאות .ניפתח אחד מהם ,הוא טמא וכלם
טהורים .חשב להוציאו באחד מהן או בחלון שהיא ארבעה על ארבעה טפחים,
הציל על הפתחים .בית שמי או' יחשוב עד שלא ימות המת< ,ו>בית הלל אומ'
אף מי שמת .היה סתום ונימלך לפותחו ,בית שמי אומ' כשיפתח ארבעה טפחים
<ו>בית הלל או' כשיתחיל .ומודים בפותח טפח כתחילה שיפתח ארבעה טפחים65.
6 4משנה ,אהלות ד ג (עמ' .)36-35השוו גם לדין הכוורת העומדת בפתח ,שם ,פרק ט סוף
משנה י (עמ' .)71
65משנה ,אהלות ז ג (עמ' .)57
] [ 237
