Page 244 - ורד נועם סופי לאתר
P. 244

‫פרק ד‬

‫מן הראוי להעיר כאן על התיאור הפלסטי שהצמידו התנאים ל'דחיסות'‬

‫זו‪ .‬בספרות הפרשנות והפסק מקובל הכינוי ‘טומאה רצוצה' לטומאה שהחלל‬
‫אינו מכיל אותה‪ 50.‬מקורו של ביטוי זה בהיקרות אחת בלבד בכל ספרות‬
‫חז"ל‪ ,‬בבבלי‪ ,‬חולין‪ 51.‬ואולם נראה שהביטוי המקורי הוא ‘רוצצת'‪ ,‬כגרסתו‬

‫התנאית בתוספתא אהלות‪ ,‬כגון‪‘ :‬טומאה תחת רגלו או על גבי רגליו והיא‬

‫רוצצת‪ ,‬טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת‪ .‬למה זה דומה‪ ,‬לעמוד שהיא‬

‫עומד בתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת‪ ,‬טומאה בוקעת ועולה בוקעת‬
‫ויורדת'‪‘ 52.‬טומאה רוצצת' שבתוספתא‪ 53‬היא טומאה שאין לה חלל טפח‪ ,‬כגון‬

‫בהלכה זאת‪ ,‬שהיא נתונה תחת רגלו של ‘מגדל'‪ ,‬כלומר מין ארון עץ‪ ,‬או בין‬
‫רגלו לבין הקרש שבתחתיתו‪ 54,‬או תחת העמוד‪ 55.‬היקרות יחידה של תואר זה‬

‫במשנה מלמדת‪ ,‬שאין עניינו בשבירה‪ ,‬כהוראתו הרגילה של השורש רצ"ץ‪ ,‬כי‬

‫אם בדחיסה‪ ,‬צפיפות ולחץ‪‘ :‬המפקיד כלים אצל עם הארץ [‪ ]...‬ר' יוסה א' מסר‬

‫לו תיבה מליאה בגדים בזמן שהיא רוצצת טמאה מדרס אם אינה רוצצת טמאה‬
‫מדף'‪ 56.‬תיבה רוצצת היא תיבה שהבגדים שבה דחוסים ונוגעים במכסה‪ .‬לפיכך‬

‫כשיושבת על המכסה אישתו הנידה של עם הארץ‪ ,‬היא מכבידה על הבגדים‬

‫ומטמאת אותם טומאת מדרס‪ .‬כשאין הבגדים נוגעים במכסה‪ ,‬הטומאה היא‬

‫טומאת מדף הקלה יותר‪ ,‬שכן אין האישה מכבידה על הבגדים עצמם‪ .‬מתברר‬

‫אפוא שטומאה הנתונה בחלל פחות מטפח‪ ,‬תיארוה התנאים במפורש כמין‬
                         ‫חומר דחוס וצפוף‪ ,‬בדומה לבגדים הדחוסים בתיבה‪57.‬‬

‫בעד הטומאה מלצאת גם בדופנותיו‪ ,‬וכי עצם הסברה שהטומאה מתפשטת בחלל פתוח‪,‬‬                    ‫‪5	 0‬‬
      ‫בניגוד לעולה מתיאור האהל במקרא‪ ,‬דווקא באופן אנכי‪ ,‬אינה מיוסדת על המקרא‪.‬‬
                                                                                          ‫‪	51‬‬
‫ראו למשל רש"י ברכות יט ע"ב‪ ,‬ד"ה 'אינו חוצץ'; סוכה ד ע"א‪ ,‬ד"ה 'הכי גרסינן' ועוד;‬           ‫‪5	 2‬‬
‫תוספות‪ ,‬נזיר נג ע"ב‪ ,‬ד"ה 'חרב הרי'‪ ,‬ועוד; חידושי הרמב"ן לבבא בתרא כ ע"א‪ ,‬ד"ה 'ויש‬         ‫‪	53‬‬
‫לומר' ועוד; רמב"ם‪ ,‬הלכות טומאת מת ז ד ועוד הרבה; פירוש רע"ב למשנה‪ ,‬עדויות ג‬               ‫‪5	 4‬‬
‫א; אהלות ג א ועוד הרבה; שו"ת 'אגרות משה'‪ ,‬חלק יורה דעה ב‪ ,‬סימן קסז‪ ,‬ד"ה 'ובדבר‬            ‫‪	55‬‬
                                                                                          ‫‪5	 6‬‬
                                                                                   ‫אהל'‪.‬‬  ‫‪5	 7‬‬
     ‫בבלי‪ ,‬חולין קכה ע"ב‪ .‬ראו גם שם‪ ,‬עא ע"א (אך שם המילה חסרה ברוב כתבי היד)‪.‬‬

                                                        ‫תוספתא‪ ,‬אהלות ה ה (עמ' ‪.)602‬‬
           ‫להיקרויות נוספות ראו בתוספתא‪ ,‬שם ו ב‪-‬ג (עמ' ‪ ;)603‬ז יב (עמ' ‪ )605‬ועוד‪.‬‬

                                                          ‫ראו ליברמן‪ ,‬תו"ר‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
                                                         ‫ראו משנה‪ ,‬אהלות ו ו (‪.)51-50‬‬

                                                                      ‫משנה‪ ,‬טהרות ח ב‪.‬‬
‫כך אכן פירש רש"י‪' :‬כל דבר שאין לו מקום ריוח קרי רצוץ' (חולין קכה ע"ב‪ ,‬ד"ה 'רצוצה')‪.‬‬
‫וכן פירש הערוך 'רוצצת' במשנת טהרות‪' :‬דוחקת' (קוהוט‪ ,‬ערוך השלם‪ ,‬ז‪ .)296 ,‬ראו גם‬

‫] ‪[ 234‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249