Page 245 - ורד נועם סופי לאתר
P. 245

‫מגמות בהלכה התנאית‬

‫זרותו של תיאור מורכב זה של הטומאה ביחס לתשתיתו המקראית ניכרת‬
‫היטב בקווי התפר בין השניים‪ .‬בסעיף זה ראינו שהטומאה מוכלת בתוך כל חלל‬
‫שיש בו טפח ומעלה‪ ,‬וכי היא פורצת את הגבולות רק בחללים קטנים משיעור זה‪,‬‬
‫ותמיד בכיוון אנכי‪ .‬והנה בסעיף הקודם התברר‪ ,‬שטומאה הנתונה בחלל סתום‬
‫לחלוטין‪ ,‬שאין בו צורת פתח‪ ,‬יוצאת את גבולותיו אפילו אם הוא גדול הרבה‬
‫מטפח‪ 58.‬גדולה מזה‪ ,‬היא יוצאת אל כל סביביו ומטמאת את כל צדדיו מבחוץ‪,‬‬
‫ואינה פורצת דווקא בכיוון אנכי‪ .‬סטייה זו מוכרחת מחמת פשט הפסוקים‪,‬‬
‫המלמדים על טומאתו החיצונית של קבר‪ ,‬ולפיכך אינם מצייתים לכללי החסימה‬
‫וההתפשטות שתוארו לעיל‪ ,‬שאותם ניסחו חכמים על יסוד דיני האהל‪ .‬לשון‬
‫אחר‪ ,‬הפרשה המקראית כפשוטה אינה מאפשרת תיאור קוהרנטי של טומאה‬
‫‘טבעית'‪ .‬חז"ל הם שניסחו תיאור כזה‪ ,‬כפו אותו על המערכת המקראית ונאלצו‬

                ‫לחרוג ממנו כדי להתאימו אל היבטים מסוימים של מערכת זו‪.‬‬

                                                                   ‫הטומאה והפתחים‬
‫האופי המוחשי המיוחס לטומאה ניכר גם בחוקי התנועה שלה בין חללים‬
‫נבדלים ודרך פתחים‪ .‬המשנה קובעת כי ‘להוציא את הטומאה — בפותח‬
‫טפח'‪ 59.‬כלומר‪ ,‬די לטומאה בפתח של טפח על טפח כדי להתפשט אל מחוץ‬
‫לחלל שהיא נתונה בו‪ .‬לפיכך חור בכותל בין שני בתים או בין בית ועלייה‬
‫מביא את הטומאה מצד אחד לאחר‪ .‬קביעה זו משלימה את התמונה שתוארה‬

‫בן יהודה‪ ,‬מילון‪ ,‬יד‪ ,‬עמ' ‪ 6721‬הערה ‪ ,2‬שפירש במשנה 'לוחצת'‪ .‬אפשר שהוראה זו של‬              ‫‪	58‬‬
‫השורש רצ"ץ נובעת מפרשנותו של הביטוי המקראי‪' :‬ויתרצצו הבנים בקרבה' (בראשית‬                 ‫‪	59‬‬

                                                                                 ‫כה כב)‪.‬‬
‫ראו משנה‪ ,‬אהלות ז א (עמ' ‪ .)54-53‬לפיכך המאהיל על המכל הסתום המכיל את הטומאה‬
‫והנוגע בו מבחוץ נטמא‪ ,‬כדין קבר‪ .‬ואם מכל זה נתון בתוך בית או אהל חיצוני‪ ,‬נטמא‬

                                                                       ‫חללו של בית זה‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬אהלות ג ו (עמ' ‪ .)28‬הדיון בראש המשנה‪ ,‬המזכיר פתח של ארבעה טפחים‪ ,‬עניינו‬
‫בהצלה על הפתחים‪ ,‬אשר תידון בהמשך‪ ,‬ולא ביציאת הטומאה‪ .‬ראו גם פרק יג במשנת‬
‫אהלות‪ ,‬אף שבפרק זה נזכרים גם שיעורים אחרים של פתחים‪ ,‬וראו להלן‪ .‬לדעת אפשטיין‪,‬‬
‫פרה‪ ,‬עמ' ‪ ,68‬לשורה ‪( 19‬בעקבות מפרש הילקוט)‪ ,‬הלכה זו היא הנרמזת בספרי זוטא יט‪,‬‬
‫יד (עמ' ‪ ;309‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪ )219‬במילים‪' :‬האהל באין לו ומביאין אליו‪ .‬איזה הוא‬
‫האהל כשבאין לו ומביאים אליו‪ ,‬אמרו מכנסת היא האשה את הנפל בפותח טפח'‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הטומאה עוברת בין האהלים בשיעור פתח של טפח‪ .‬השיעור מנומק בגודל פתחו של‬

                                ‫הרחם‪ ,‬שטומאת הנפל עוברת דרכו מגוף האישה החוצה‪.‬‬

‫] ‪[ 235‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250