Page 249 - ורד נועם סופי לאתר
P. 249
מגמות בהלכה התנאית
עשויה פעולה המעידה על כוונת האדם ,כגון פתיחת החלון ,לסלק את הטומאה
ממקומה ולהובילה למקום אחר גם בדיעבד71.
א II 3פתחים בין חללים
דוגמה אחרת ליסודות נומינליסטיים בהלכות פתחים קשורה לפתח המעביר את
הטומאה מחלל לחלל .כפי שראינו ,הטומאה זקוקה למעבר של טפח על טפח
לפחות .ואולם פרק יג במסכת אהלות מגדיר שיעורים שונים לפתח המעביר
את הטומאה ,מלבד השיעור הבסיסי של טפח .סוגים שונים של פתחים הנמנים
בפרק מביאים את הטומאה בשיעור מינימלי של פחות מטפח או יתר עליו.
הקריטריון להגדרת השיעור הוא מטרתו של הפתח וכוונת האדם שעשאו.
עיקרון זה מנוסח בספרי זוטא בקביעה‘ :כל הפתוח לצורך טמא' 72,כלומר
ה'צורך' מקנה לפתח חשיבות מיוחדת ,שאינה תלויה בשיעור טפח ומתקיימת
גם בפחות מזה .חלון שנעשה למאור שיעורו ‘כמלוא מקדיח גדול שללשכה',
היינו כגודל מטבע ,שהוא קטן מטפח‘ 73.שירי המאור' ,כלומר שארית החלון
שלא הספיק לסתמו ,זוקקים שיעור של ‘רום אצבעיים על רוחב הגודל' ,שיעור
הגדול ממקדח אך קטן מטפח ,כדי שתעבור הטומאה .לעומת זאת ,חלון שנעשה
מקרה זה מייצג חריגה מסוימת ממאפיין כללי של שיטת בית שמאי .המחקר הצביע על 7 1
נטייתם של בית שמאי להגדיר קטגוריות הלכתיות על פי מעמדו של חפץ או מעשה האדם
בפועל ,בניגוד למגמה החדשנית של בית הלל לקבוע מעמד הלכתי על פי כוונה .ראו 72
למשל גינצבורג ,הלכה ואגדה ,עמ' ;39-36גילת ,פרקים ,עמ' ,83-72וספרות קודמת 73
הנסקרת שם .אמנם גינצבורג (עמ' )38הביא משנה זו דווקא כהדגמה לעיקרון האמור,
שכן בית שמאי כופרים בכוח המחשבה לסלק את הטומאה הקיימת משאר הפתחים מכאן
ולהבא .עם זאת ,אין להכחיש שעצם הכפפתה של הטומאה למחשבת האדם מוסכמת לפי
משנה זו גם על בית שמאי ,ולא נחלקו אלא בנסיבותיה .לכאורה תואמת דווקא דעת בית
שמאי שבמשנתנו את העיקרון של סתם המשנה ,כלים כה ט ,שהטומאה אינה סרה מכוח
מחשבה בלבד ,וראו תירוצו של גולדברג ,אהלות ,עמ' .56מכל מקום ,גם משנה זו בכלים
מושתתת על ההנחה שמחשבה מחוללת טומאה.
ספרי זוטא יט ,טו (עמ' ;311-310ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)220קביעה זו הוקדמה לציטוטה
של משנה ,אהלות יג א במדרש .הנימוק 'שזה עשוי לצורך' שזור גם במחלוקת בית הלל
ובית שמאי בשיעורם של פתחים מסוימים בהמשך המדרש.
משנה ,אהלות יג א (עמ' .)95-94השיעורים נמנים גם במשנה ,כלים יז יב .שיעורו של
אותו מקדח גדול שהשתמשו בו בלשכת המקדש (ראו גם משנה ,אהלות ב ג [עמ' )]18-17
הוגדר במשנת כלים שם 'כפונדיון האיטלקי וכסלע הנירונית וכמלא נקב שבעול'.
] [ 239
