Page 242 - ורד נועם סופי לאתר
P. 242
פרק ד
ניוזנר ,אשר ביקש לייחס את כולם לשכבת התשתית התנאית של ימי הבית40.
לא כאן המקום לבירור מפורט של המערכת ההלכתית הסבוכה והמסועפת
המיוסדת על הכללים הללו .אסתפק בסקירה שטחית של העקרונות בלבד.
הנפח הנדרש לטומאה :טומאה רוצצת וטומאה בוקעת
‘טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ מפני הטומאה'41.
לאמור ,טפח מעוקב מכיל את הטומאה וחוסם אותה כדין אהל .ואילו בפחות
מחלל טפח מעוקב ‘טומאה בוקעת ועולה [ו]בוקעת ויורדת' 42,כלומר פורצת את
המחיצה העליונה והתחתונה של החלל ונעה מעלה ומטה בלא מעצור ,בעוד כל
הנמצא בצדדיו של החלל המכיל את הטומאה — טהור43.
תמונת הטומאה המתקבלת היא של חומר קיים בעין ,הנזקק לנפח שיכיל
אותו .מעניין שנפח זה אינו משתנה בהתאם לגודל המת .כל שיעור המטמא
באהל ,ויהא זה כזית מן המת או גופה שלמה ,מייצר ‘כמות' טומאה הנזקקת
לאותו מרחב מינימלי .במקרה שהמרחב קטן יותר ,פורצת הטומאה הדחוסה
אל החוץ .מסתבר שעל פי תפיסתה של ההלכה התנאית ,טומאת המת היא
ישות מתנועעת ומתפשטת ,שתנועתה נחסמת באמצעות מחיצות החלל שהיא
נתונה בו ,מעין האהל המקראי .כוחן של המחיצות לעצור את הטומאה עולה
גם מנטייתה של הטומאה ,על פי הכללים התנאיים ,לצאת דרך פתחים דווקא,
כפי שיתואר להלן44.
עם זה סברו התנאים כנראה ,שרמה מסוימת של דחיסּות של טומאת המת
מייצרת לחץ המספיק לצליחת מחיצות הכלי או המבנה כלפי חוץ .אפשר אולי
לשחזר את טיבו של הדימוי העומד ברקעה של תפיסה זו מתוך השימוש בפועל
‘בוקעת' .פועל זה בבניין קל ,בניין שהשימוש בו אופייני יותר ללשון מקרא45,
ראו בעיקר ניוזנר ,טהרות ,22 ,ובהערות להלן. 4 0
משנה ,אהלות ג ז (עמ' .)29-28עיקרון זה מונח ביסוד הלכות רבות מאוד ,כלשון הרמב"ם: 41
'זה כלל גדול בטומאת מת' (הלכות טומאת מת ז ה) .לדוגמה ראו המשך אותה משנה,
אהלות ו ז; ז ,א; יב ו-ז; טו א (עמ' .)108-107 ,93 ,54-53 ,52להסבר שנתן ניוזנר לכלל 4 2
4 3
זה ראו לעיל ,הערה .19 44
משנה ,אהלות ו ו (עמ' ,)51-50ועוד הרבה. 4 5
ראו למשל שם ,ז ב (עמ' ;)56-54טו ז (עמ' .)113-111
על עקרונות אלה ראו ניוזנר ,טהרות ,22 ,עמ' .75-73 ,55 ,25
על הנטייה להשתמש בבניינים הכבדים בלשון חז"ל ראו בן חיים ,מסורת השומרונים.
בק"ע בבניינים הכבדים בספרות התנאית מציין פילוח של עצים (משנה ,בבא קמא ג ז;
] [ 232
