Page 229 - ורד נועם סופי לאתר
P. 229
יוסף בן מתתיהו ופילון
לדעת ג'ון פולר (המובאת אצל ק"א מור) ,מלמד גם מעשה זה של טובי על
התחשבותו בזולתו .הוא ביקש להימנע מלטמא במגע אחרים הנמצאים בביתו
ולפיכך ישן בחוץ 128.ג'וזף פיצמייר קשר את מנהגו זה של טובי אל קביעתו של
יוספוס ,שנידונה בראש הפרק הזה ,שבית המת ושוכניו חייבים להיטהר ,אולם
אין במובאה זו כדי להסביר את מעשהו של טובי129.
לעומת זה ,אפשר להציע לקשור פרט זה אל תיאור אחר של יוספוס .בסעיף
הראשון של פרק זה ראינו שיוספוס מתאר את הרחקתם של טמאי מתים מן
החברה .האם אפשר שמהנוסח הקצר של מעשה טוביה נשקף גלגול מוקדם של
אותה התפיסה ,שטמא המת מורחק מביתו? סברה זו אינה מתיישבת לכאורה
עם המתואר בפסקה הקודמת בספר טוביה ,שם חזר טובי לסעוד את סעודת
חג השבועות לאחר טיפול ראשוני במת (ב ,ד-ה) .אולם יש לתת לב ,כי שם
מתוארת טבילה לפני הארוחה ,ואילו בפסקה דידן ,המתארת את השינה בחוץ
מחמת הטומאה לאחר קבורת המת ,אין טבילה נזכרת.
בהקשר זה יש להעיר על שני הבדלים בין הנוסח הקצר לנוסח הארוך בפסקה
זו .על פי הנוסח הקצר ,טובי אינו טובל ,והוא ישן בחצר מחמת הטומאה .הנוסח
הארוך שונה בשני הפרטים .הוא מתאר טבילה לאחר הקבורה ,ואין הוא מנמק
את הלינה בחצר בטומאה ,אלא בנימוק טריוויאלי של נוחות .אפשר שתמונה
כוללת זו מחזקת את השקפתם של כמה חוקרים 130,שהטבילה ביום הראשון
אכן נועדה לאפשר חזרה של טמא מת לביתו ולחיי החולין שלו .על כן בפסוק
ו טובל טובי ושב לסעודתו; ואילו בפסוק ט מציגים שני הנוסחים שתי חלופות
התואמות את ההלכה הכוהנית הקדומה .האחת היא הימנעות מטבילה ופרישה
מהבית ,והאחרת — טבילה והיתר כניסה אליו .מכיוון שרצף הסיפור מחייב את
השינה בחוץ ,שהרי עיוורונו של הגיבור נגרם בשל כך ,מציע הנוסח הארוך
סיבה אחרת שתצדיק את השינה בחצר.
128מור ,טוביט ,עמ' .130
1 29פיצמייר ,שם.
130ראו רגב ,טהרת חולין ,עמ' 227הערה .10
] [ 219
