Page 66 - ורד נועם סופי לאתר
P. 66

‫פרק א‬

‫נבדלות בתורת הטהרה של התורה (ראו לעיל‪ ,‬סעיף ב‪( .)5‬ה) החידוש הגדול‬
‫ביותר בפרשה זו מצוי בדברי אלעזר הכוהן בפס' כב‪-‬כג‪ .‬לפנינו ציווי חדש על‬
‫העברה באש של כלי מתכת והעברה במים של כלים שאינם עמידים באש‪ ,‬נוסף‬
‫על הזאת ‘מי נדה'‪ 131.‬כפילות זו‪ ,‬והיעדרו המוחלט של דין זה מבמדבר יט‪,‬‬
‫הביאו את חז"ל לפרש שאין המדובר כאן בטהרה מטומאת מת כלל‪ ,‬אלא בדין‬
‫נפרד של ניקוי כלים לאחר שימושם בידי גויים‪ ,‬כלשון המדרש‪‘ :‬מפני גיות‬

          ‫גויים'‪ 132.‬לפיכך גם נדחקו לפרש ‘מי נדה' בהקשר זה כמי מקווה‪133.‬‬
‫להלן ניווכח כי פרשנות מפתיעה זו‪ ,‬התוחבת לתוך הפסוק משמעות חדשה‬
‫לגמרי ומנתקת אותו מהקשרו (טומאת מת)‪ ,‬היא פרשנות קדומה המתועדת‬
‫במגילת המקדש ובברית דמשק‪ .‬מעניין לגלות שבמקרה זה מתלכדת פרשנותו‬
‫המודרנית של זרם קיצוני בביקורת המקרא עם זו של חז"ל‪ .‬לדעת מרטין נות‪,‬‬
‫יש לראות בפסוקים כא‪-‬כג תחיבה של גוף זר‪ ,‬שעסק מעיקרו בטיהור שלל‬
‫מלחמה ולא בטומאת מת‪ .‬את אזכורם של ‘מי נדה' בהקשר זה פטר נות כתוספת‬
‫מאוחרת על גבי הקטע המקורי‪ ,‬שנוספה כדי להתאימו להקשר שבו שולב —‬
‫טיהור מטומאת מת‪ 134.‬ואולם ד"פ רייט‪ ,‬שייחד מאמר לפסוקים אלה‪ ,‬פירש‬
‫שעניינם בפרוצדורות נוספות של טיהור מטומאת מת ולא בעניין חדש‪ .‬לשיטתו‪,‬‬
‫חוקים אלה הם השלמה לחוקי במדבר יט‪ .‬השלמה מאוחרת זו הוסיפה טבילה‬

‫‪ 1	 31‬במחקר המודרני היו שפירשו שכוונת הצירוף 'תעבירו במים' היא הזאה של מי אפר‬
‫הפרה‪ .‬לפי פירוש זה‪ ,‬רק כלים שאינם באים באש מחויבים בהזאה‪ .‬ועוד‪ ,‬לפי פירוש זה‬
‫אין בפסוקים אלה כלל חובת טבילה של כלים במים‪ ,‬אלא רק הזאת מי נדה או העברה‬
‫באש‪ .‬ואולם נראה שפשט הפסוקים תואם (בחלקו‪ ,‬וראו להלן) את הפרשנות המסורתית‪,‬‬
‫שהכתוב התכוון לחייב בטבילה במים או בהעברה באש נוסף על הזאת מי הנדה‪ .‬ראו גריי‪,‬‬

  ‫במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ;422‬רייט‪ ,‬טיהור; ליכט‪ ,‬במדבר ג‪ ,‬עמ' ‪ ;115‬מילגרום‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪.261‬‬
‫‪ 1	 32‬ספרי במדבר קנח (‪ .)214‬כך בכתב יד רומי‪ .‬בעדים אחרים תוקן הנוסח למונח הרווח‬
‫בספרות חז"ל המאוחרת יותר‪' :‬גיעולי נוכרים'‪ .‬לדין זה בכלל ראו למשל משנה‪ ,‬עבודה‬
‫זרה ה יב; ירושלמי‪ ,‬עבודה זרה ה יב‪ ,‬מה ע"ב (עמ' ‪ ;)1412-1411‬בבלי‪ ,‬נזיר לז ע"ב;‬

                                                            ‫עבודה זרה עה ע"ב‪-‬עו ע"א‪.‬‬
‫‪ 	133‬בבלי‪ ,‬עבודה זרה עה ע"ב‪ .‬מפרשי המקרא הרגישו היטב בדיחוק זה‪ .‬ראו דברי אבן עזרא‬
‫(פס' כג‪ ,‬ד"ה 'אך במי נדה יתחטא')‪' :‬היה נראה לנו כי הוא מי אפר הפרה [‪ ]...‬וחז"ל אמרו‬
‫כי טעמו בשיעור המים שתרחץ בהם האשה הנדה ודעתם רחבה מדעתנו'‪ .‬גם הרמב"ן מעיר‬
‫בדחילו ורחימו‪' :‬ולבי מהרהר עוד לומר שהטבילה הזו מדבריהם‪ ,‬והמקרא אסמכתא עשו‬
‫אותו' (פס' כג‪ ,‬ד"ה 'וכל אשר לא יבא באש')‪ .‬גם רש"י על אתר מבחין בין הפירוש 'לפי‬

                                               ‫פשוטו'‪ ,‬לבין מה ש'רבותינו דרשו מכאן'‪.‬‬
                                                                  ‫‪ 1	 34‬נות‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪.231‬‬

                                 ‫] ‪[ 56‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71