Page 66 - ורד נועם סופי לאתר
P. 66
פרק א
נבדלות בתורת הטהרה של התורה (ראו לעיל ,סעיף ב( .)5ה) החידוש הגדול
ביותר בפרשה זו מצוי בדברי אלעזר הכוהן בפס' כב-כג .לפנינו ציווי חדש על
העברה באש של כלי מתכת והעברה במים של כלים שאינם עמידים באש ,נוסף
על הזאת ‘מי נדה' 131.כפילות זו ,והיעדרו המוחלט של דין זה מבמדבר יט,
הביאו את חז"ל לפרש שאין המדובר כאן בטהרה מטומאת מת כלל ,אלא בדין
נפרד של ניקוי כלים לאחר שימושם בידי גויים ,כלשון המדרש‘ :מפני גיות
גויים' 132.לפיכך גם נדחקו לפרש ‘מי נדה' בהקשר זה כמי מקווה133.
להלן ניווכח כי פרשנות מפתיעה זו ,התוחבת לתוך הפסוק משמעות חדשה
לגמרי ומנתקת אותו מהקשרו (טומאת מת) ,היא פרשנות קדומה המתועדת
במגילת המקדש ובברית דמשק .מעניין לגלות שבמקרה זה מתלכדת פרשנותו
המודרנית של זרם קיצוני בביקורת המקרא עם זו של חז"ל .לדעת מרטין נות,
יש לראות בפסוקים כא-כג תחיבה של גוף זר ,שעסק מעיקרו בטיהור שלל
מלחמה ולא בטומאת מת .את אזכורם של ‘מי נדה' בהקשר זה פטר נות כתוספת
מאוחרת על גבי הקטע המקורי ,שנוספה כדי להתאימו להקשר שבו שולב —
טיהור מטומאת מת 134.ואולם ד"פ רייט ,שייחד מאמר לפסוקים אלה ,פירש
שעניינם בפרוצדורות נוספות של טיהור מטומאת מת ולא בעניין חדש .לשיטתו,
חוקים אלה הם השלמה לחוקי במדבר יט .השלמה מאוחרת זו הוסיפה טבילה
1 31במחקר המודרני היו שפירשו שכוונת הצירוף 'תעבירו במים' היא הזאה של מי אפר
הפרה .לפי פירוש זה ,רק כלים שאינם באים באש מחויבים בהזאה .ועוד ,לפי פירוש זה
אין בפסוקים אלה כלל חובת טבילה של כלים במים ,אלא רק הזאת מי נדה או העברה
באש .ואולם נראה שפשט הפסוקים תואם (בחלקו ,וראו להלן) את הפרשנות המסורתית,
שהכתוב התכוון לחייב בטבילה במים או בהעברה באש נוסף על הזאת מי הנדה .ראו גריי,
במדבר ,עמ' ;422רייט ,טיהור; ליכט ,במדבר ג ,עמ' ;115מילגרום ,במדבר ,עמ' .261
1 32ספרי במדבר קנח ( .)214כך בכתב יד רומי .בעדים אחרים תוקן הנוסח למונח הרווח
בספרות חז"ל המאוחרת יותר' :גיעולי נוכרים' .לדין זה בכלל ראו למשל משנה ,עבודה
זרה ה יב; ירושלמי ,עבודה זרה ה יב ,מה ע"ב (עמ' ;)1412-1411בבלי ,נזיר לז ע"ב;
עבודה זרה עה ע"ב-עו ע"א.
133בבלי ,עבודה זרה עה ע"ב .מפרשי המקרא הרגישו היטב בדיחוק זה .ראו דברי אבן עזרא
(פס' כג ,ד"ה 'אך במי נדה יתחטא')' :היה נראה לנו כי הוא מי אפר הפרה [ ]...וחז"ל אמרו
כי טעמו בשיעור המים שתרחץ בהם האשה הנדה ודעתם רחבה מדעתנו' .גם הרמב"ן מעיר
בדחילו ורחימו' :ולבי מהרהר עוד לומר שהטבילה הזו מדבריהם ,והמקרא אסמכתא עשו
אותו' (פס' כג ,ד"ה 'וכל אשר לא יבא באש') .גם רש"י על אתר מבחין בין הפירוש 'לפי
פשוטו' ,לבין מה ש'רבותינו דרשו מכאן'.
1 34נות ,במדבר ,עמ' .231
] [ 56
