Page 67 - ורד נועם סופי לאתר
P. 67
טומאה וטומאת מת במקרא
לכלים הטמאים במת ,ברוח הטבילה המוטלת על הכלים שנטמאו בזב או בשרץ
בספר ויקרא ,ואילו ההעברה באש היא תוספת חומרה שהתבקשה בשל חומרתה
המיוחדת של טומאת מת .רייט סבר כי משום החידוש שבתוספת זו לעומת פרק
יט לעיל ,יוחסו דינים אלה לאלעזר הכוהן ולא למשה ,כדי להציגם כתזכורת
משלימה למה שכבר נמסר למשה ולא כפרי התגלות חדשה 135.גם לדעת ליכט
המדובר בהשלמה (שמקורה ,לשיטתו ,בקובץ נבדל של חוקי טהרה) ,אבל אין זו
הרחבה ישירה של הנאמר בבמדבר יט ,שכן שם מדובר בטיהור כלים שנטמאו
במת בנסיבות חיים רגילות ,ואילו פרשה זו מוסבת על טיהור מטומאת מת
של שלל מלחמה דווקא 136.לעומתם סבר מילגרום ,שהציווי על ההעברה במים
ובאש אינו משקף השלמה מאוחרת לפרק יט ,אלא דווקא מסורת מוקדמת ממנו,
מסורת שעדיין החמירה בטומאת מת וחייבה פעולות נמרצות לטיהורה137.
טומאת המת נזכרת במקרא כבדרך אגב בכמה הקשרים נוספים( :א) היא
נאסרה לגמרי על כוהן גדול (ויקרא כא י-יב) ועל נזיר (במדבר ו ו-י) .על שאר
הכוהנים נאסרה הטומאה ביחס למי שאינו בן משפחה קרוב (ויקרא כא א-ד).
(ב) כוהן שנטמא במת ,או שנטמא טומאה משנית על ידי נגיעה בטמא מת ,אסור
לאכול קודש (ויקרא כב א-ז)( .ג) גם ישראל שהוא טמא מת אסור באכילת
שלמים (ויקרא ז כא) ובעשיית פסח (במדבר ט ו ,י-יא)( .ד) כאמור ,בבמדבר ה
א-ד אנו שומעים שטמאי מתים משולחים גם ממרחב החולין ,בדומה לשילוחם
ממחנה המלחמה בפרשת מלחמת מדיין( .ה) בחזונו האפוקליפטי של יחזקאל
על מלחמת גוג מתוארת הקבורה העתידית של חללי האויב בהדגשת תכליתה:
‘למען טהר את הארץ' (יחזקאל לט יב; וגם יד טז) .הנביא מתאר גם קבוצה
מיוחדת של ‘ה ֹעברים בארץ' ,להבדיל מן ‘המקברים' (פס' טו) ,שתפקידה לבנות
ציון אצל כל עצם אדם קודם שתיקבר ,כדי להזהיר מפני הטומאה .גם מכאן
עולה התפיסה שמתי נכרים מטמאים כמתי ישראל138.
135רייט ,טיהור .ראו גם מילגרום ,במדבר ,עמ' .260חז"ל דרשו את הופעתו של אלעזר
בדרכים אחרות .ראו ספרי במדבר קנז (עמ' .)213
1 36ליכט ,במדבר ג ,עמ' .123 ,115
1 37מילגרום ,במדבר ,עמ' .261
138לפחות כשהדברים אמורים במתים 'על פני השדה' ,שכן מתים באוהל אינם שייכם
לסיטואציה המתוארת בהקשר זה.
] [ 57
