Page 63 - ורד נועם סופי לאתר
P. 63
טומאה וטומאת מת במקרא
שהפרה האדומה עצמה משמשת מעין תחליף קרבן 114.ואכן כתב הרמב"ן כי
‘שריפתה כריח ניחוח בחוץ'115.
ברוח זו ָּפרס מילגרום השוואה מפורטת בין חוקת הפרה האדומה לדיניהן
של שאר חטאות והעלה השערות רבות עניין בדבר מקור ההבדלים 116.לוין
העיר שתופעה זו של היעדר קרבן משתלבת בניתוקם הכללי של דיני הפרה
האדומה מן הקודש :שחיטתה מחוץ למחנה ,ש ֵרפתה בלא הזאת דמּה או הקרבת
חלקיה על המזבח ,אחסון האפר מחוץ למחנה ,הזאה שלא בקרבת המשכן
דווקא ,ושילובם של מי שאינם כוהנים בפעולות הכרוכות בפרה האדומה ובמי
הנידה (השוחט ,השורף ,האוסף והמזה)117.
לדעת ג'ורג' ב' גריי ,טומאת המת המקראית בפני עצמה אינה יוצאת מכללן
של תרבויות ודתות אחרות בעולם העתיק .בכולן נחשב המת לטמא באופן
כלשהו ,ובכולן מצווים החיים להרחיקו 118.לעומתו סבור לוין ,שכמה מוטיבים
בפרשה זו ייחודיים לדת המקרא ,כגון נצחיותה של טומאת המת ,שאינה פגה
מעצמות המת ומקברו לעולם ,ניתוקו של טקס הטיהור מן הקודש והמשכן,
וכן ההימנעות המוחלטת מייחוס קדושה למתים או לקברים 119.פיליפ ג' באד
סבר שטקס הפרה האדומה (פס' א-י) הוא בבחינת עיבוד של מסורת מזרח–
קדמונית ,ואילו ההנחיות הכרוכות בטומאת המת וטיהורה (פס' יד-יט) מקורן
בגלות בבל120.
יעקב ליכט ותקוה פרימר–קינסקי הדגישו את ההפרדה החדה שיוצרת
פרשתנו .לעומתו הציע מילגרום ,פרה (ראו גם הנ"ל ,ויקרא ,עמ' ,)277שפרקנו כצורתו
משקף רפורמות מקלות בחוקי הטומאה והטהרה בספר ויקרא ,ולפיכך הוא מאוחר מהם,
ראו הסעיף הקודם .השקפתו של ליכט הרמוניסטית יותר ,אבל אף הוא מעיר דרך ספק כי
'ייתכן שאי אלו הבדלים [= בין ויקרא יא-טו לבין במדבר יט] מלמדים על גישה שונה'
(ליכט ,במדבר ב ,עמ' .)175
1 14באד ,במדבר ,עמ' ;211ליכט ,במדבר ב ,עמ' .178
115פס' ב ,ד"ה 'זאת חקת התורה'.
116מילגרום ,פרה.
117לוין ,במדבר ,עמ' ;470וראו דברי הרמב"ן ,פס' ב ,ד"ה 'זאת חקת התורה'.
1 18גריי ,במדבר ,עמ' .245-243עם שהוא מודה בייחודם של פרטי דיניה של הפרה האדומה,
סבור הוא שהעקרונות שביסודם נשאבו מפרקטיקות עתיקות ,לאו דווקא ישראליות (עמ'
.)247-245
1 19לוין ,במדבר א ,עמ' .469
1 20באד ,במדבר ,עמ' .214
] [ 53
