Page 61 - ורד נועם סופי לאתר
P. 61

‫טומאה וטומאת מת במקרא‬

‫מה מטמא — המת מיתה טבעית (‘באהל'‪ ,‬פס' יד)‪ ,‬כמוהו כ'חלל חרב' (פס'‬
‫טז)‪ ,‬מטמאים‪ .‬לא רק המת השלם כי אם גם עצם אחת‪ ,‬ואף קבר‪ ,‬מטמאים (פס'‬
‫טז)‪ .‬מכאן שגם טומאה ישנה מטמאת‪ ,‬וכוחו של המת לטמא אינו מוגבל בזמן‪.‬‬
‫ליכט העיר על ההשלכות מרחיקות הלכת של חוק זה בנוגע להרחקת הקבורה‬
‫ממושב החיים‪ 104.‬השימוש במונח ‘נפש אדם' מלמד שבעלי חיים מתים אינם‬

                                                         ‫נכללים בחוק הזה‪105.‬‬
‫כיצד נטמאים — הנוגע במת‪ ,‬בעצם‪ ,‬בחלל ובקבר כשהם ‘על פני השדה'‬
‫(פס' טז)‪ ,‬וכן השוהה עם המת בחלל אחד‪ ,‬כשהוא ‘באהל' (יד)‪ .‬השימוש‬
‫במונח ‘אהל' משמעו כנראה מקום מגורים בכלל‪ .‬הוא עשוי להתפרש כמטבע‬
‫לשון קפוא‪ 106,‬או כייחוס מודגש של הציווי לימי משה‪ ,‬בעת נדידתו של העם‬
‫במדבר‪ 107.‬טומאת אוהל היא ייחודית למת בלבד‪ ,‬ומלמדת על החומרה המיוחסת‬
‫במקרא לטומאת המת לעומת כל הטומאות‪ ,‬כפי שהעירו חכמים‪‘ :‬חמור מכולם‬
‫המת שהוא מטמא באהל‪ ,‬מה שאין כלם מיטמין' (משנה‪ ,‬כלים א ד)‪ .‬חוק זה‬
‫של טומאת אוהל משקף לכאורה תפיסה של הטומאה כמין מהות שיש בה‬
‫ממשות‪ .‬מהות זו נובעת מן הגופה‪ ,‬מתפשטת בחלל הסגור ונעצרת בתחומי גגו‬
‫ודופנותיו‪ .‬כן היא מנועה מלחדור לתוך כלי סגור‪ .‬ואולם נראה שבחלל הפתוח‬
‫הטומאה מתפזרת ונמהלת‪ ,‬או מתפוגגת‪ ,‬ועל כן אינה דבקה בנמצאים שם‪ ,‬אם‬

                                              ‫לא נגעו בפועל במקור הטומאה‪.‬‬
‫מה נטמא — האדם הנוגע במת ובנספחיו (עצם‪ ,‬קבר)‪ ,‬וכן האדם והכלים‬
‫הפתוחים המצויים עמו בחלל מקורה אחד (יד)‪ ,‬אבל כלים סגורים היטב מצילים‬

‫האמורים‪ .‬בהמשך יידון עוד היחס בין במדבר יט לבין פרשיות הטומאה והטהרה בספר‬
‫ויקרא‪ .‬לדעת באד‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ,212-211‬מצביע סדר זה של הפרק על אופן היווצרותו‪.‬‬
‫טקס הפרה האדומה‪ ,‬שעמד בפני עצמו לפני העורך‪ ,‬נועד מלכתחילה למטרות אחרות‪,‬‬
‫אולי מאגיות‪ .‬רק לאחר זמן הוצמדו אליו ההוראות בדבר שימוש בתוצריו לטיהורה של‬
‫טומאת מת‪ .‬לדעת לוין‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ,466 ,458‬אין בסדר הפרק משום חריגה‪ ,‬שכן פרשות‬
‫רבות בתורה מקדימות את אמצעי קיומו של ציווי לפני הפירוט של הציווי עצמו‪ .‬בדומה‬
‫לזה ראו גם אצל אשלי‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ;370‬גם ליכט‪ ,‬במדבר ב‪ ,‬עמ' ‪ ,180‬סבר שסדר זה נוח‬

                                                   ‫יותר לאדם הנזקק להוראות מעשיות‪.‬‬
                                                              ‫‪ 	104‬ליכט‪ ,‬במדבר ב‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬

                 ‫‪ 1	 05‬ראו גם רש'י לפס' יג‪ ,‬ד"ה 'במת בנפש'; אבן עזרא לפס' יא‪ ,‬ד"ה 'אדם'‪.‬‬
              ‫‪ 1	 06‬ראו ליכט‪ ,‬במדבר ב‪ ,‬עמ' ‪ ,191‬והדוגמאות הנוספות שהביא מלשון מקרא‪.‬‬
‫‪ 1	 07‬ראו אבן עזרא לפס' יד‪ ,‬ד"ה 'באהל'; רמב"ן לפס' יד‪ .‬ראו גם גריי‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ;254‬באד‪,‬‬
           ‫במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ;213‬אשלי‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ 368‬הערה ‪ ;5‬לוין‪ ,‬במדבר א‪ ,‬עמ' ‪.466‬‬

                                 ‫] ‪[ 51‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66