Page 57 - ורד נועם סופי לאתר
P. 57
טומאה וטומאת מת במקרא
את השימוש הייחודי ,המורכב והמסתורי באפר הפרה האדומה ,המוכן בהקפדה
וברוב טקס דווקא לצרכיה של הטומאה הזאת.
מצד אחר ניכרת גם קּולה בטומאת המת לעומת טומאות חמורות אחרות.
מילגרום הצביע על שלושה מאפיינים של קולה זו )1( :טמא המת אינו מורחק
מן המחנה; )2( 86אין הוא נדרש לרחוץ ביום הראשון של שבעת ימי טהרתו ,כמו
שנדרש המצורע; ( )3לעומת הזב ,הזבה והמצורע ,המביאים קרבן ביום השמיני
לטהרתם ,טמא המת אינו מביא קרבן ,וטהרתו נשלמת כבר בסוף היום השביעי.
בכך שווה טמא המת לנידה ,שאף לה שבעת ימי טהרה בלא קרבן ,ואף היא אינה
מחויבת ביציאה מן המחנה לפי פשט הכתוב.
מילגרום סבור שהקלות אלה הן ביטוייה של רפורמה מקיפה שהנהיגו
‘המחוקקים הכוהנים' במושגי הטומאה של המזרח הקדום בכלל ,ובטומאת המת
בפרט .חקיקה חדשה זו ביקשה להכחיש את כוחה של הטומאה הדמונית של
הגופה ,כפי שנתפסה בכל הדתות הפגניות ובאמונה העממית בעת ההיא .לפיכך
צומצם במידה ניכרת כוחה לטמא ,הן על ידי אי–הרחקה של הטמא מהמחנה ,הן
על ידי ביטול כוחה האוטומטי של הגופה ,הנמצאת אי שם בתוך המחנה ,לטמא
את הקודש .תפיסה זו ָמחקה את הצורך בהבאת קרבן חטאת על ידי המיטהר,
שהרי הקודש לא נטמא 87.לשיטתו של מילגרום ,גם הזיית אפר הפרה הוא שריד
יחיד של טקס קדם–ישראלי של גירוש טומאה 88,טקס שהשתנה לפי הערכים
הישראליים והותאם אל מערכת הקרבנות הישראלית .שינויים אלה ניכרים,
לדעתו ,גם מתוך השוואה אל שרידיה של תפיסה מחמירה יותר בענייני טומאת
מילגרום ,פרה .ראו גם מילגרום ,ויקרא עמ' .278-270ראיות להנחה שטמאי המתים לא 8 6
יצאו מן המחנה ראו שם ,עמ' .276עוד על שילוח מן המחנה וההוראה ההפוכה בבמדבר
87
ה ב ראו דיוננו לעיל ,ב ,5וכן להלן ,פרק ב ,ה. 8 8
בהתאם לשיטתו של מילגרום בדבר טיבו ומשמעותו של קרבן החטאת; ראו מילגרום,
חטאת; הנ"ל ,מקדש; הנ"ל ,ויקרא ,עמ' .292-253
מילגרום סבור שראשיתו של טקס הפרה האדומה ,כמו של טקסים דומים — טיהור
המצורע ושילוח השעיר ביום הכיפורים — בריטואלים קדמונים של גירוש טומאה דמונית.
המטמורפוזה הישראלית רוקנה אותם כליל מתוכנם המאגי–הפגני המקורי ,אלא שבטקס
הפרה האדומה חל שינוי מרחיק לכת יותר ,שכן ממנו ,להבדיל משני הטקסים האחרים,
כבר נמחק האקט של שילוח החי הנושא את הטומאה .לעומתו ,ראו לוין ,במדבר ,עמ'
,472-468שפירש את טקס הפרה האדומה כטקס סימפתטי ,המסמל את המוות ופועל
לאור העיקרון הפולחני של תחליף.
] [ 47
