Page 55 - ורד נועם סופי לאתר
P. 55
טומאה וטומאת מת במקרא
לתרץ את אסונותיו של הנטמא .בשונה מן הטאבו המוכר בתרבויות אחרות,
הטומאה המקראית איננה משמשת אמצעי למניפולציה ,להדרה ולשליטה
חברתית ,ותכליתה להגן על הקודש בלבד .הטומאה של ספרי ויקרא ובמדבר
לעולם אינה מופנית להרחקה בין מעמדות וגזעים ,זרים וילידים .דגלס חזרה
בה מן הטענה בדבר הפונקציה החברתית–ההייררכית של דיני הטומאה בישראל
הקדום ,והתפעלה מן השוויוניות יוצאת הדופן של שיטת הטהרה הישראלית.
הכול נטמאים והכול יכולים להיטהר ,והמקרא מדגיש שאף החריגים בחברה,
כגון העני והגר ,שותפים לאותם כללים עצמם.
מפליא לגלות כיצד מן המבט המכליל של ‘טוהר וסכנה' ,שתפס את המקרא
כדוגמה אחת מני רבות של טומאה טקסית ,הגיעה דגלס לבסוף אל הטענה
ההפוכה ,שהטומאה המקראית מתפלמסת עם שיטות טומאה אחרות .שיטות
קדומות משוערות אלה רווחו להשערתה בקרב ‘תרבות המובלעת' (enclave
)cultureהיהודית בבבל ,שבתוכה נוצרו גרעיני הספרים ויקרא ובמדבר ,והן
כוונו נגד מהגרים וזרים וייחסו להם טומאה .מנגד ,אופייה של קהילת מיעוט
זו גם הכתיב את השוויוניות בתוך גבולות הקהילה ,כפי שהיא עולה מחוקי
הטומאה הישראלית בספרי התורה האלה .ואולם מחוקקים כוהניים בעלי
תפיסה הייררכית והשקפות אנטי–קסנופוביות ,שהנהיגו את הקבוצה הזאת,
קבעו בשלב שני כללים סובלניים ופתוחים החוצה ,המשמיעים שמקור הטומאה
בגוף ובע ֵברה ,מחוללי טומאה המשותפים לכול .במילים אחרות ,ב'במדבר'
טוענת דגלס ,שצמצומה של הטומאה אל הקודש ,והאוניברסליזציה של מחוללי
הטומאה — הגוף והעברה — הן חלק מתכנית כוללת של ארגון ורציונליזציה
של הפילוסופיה של היהדות בידי מחוקקים כוהניים80.
תפיסות אלה בדבר חקיקה דתית ייחודית ,מתוכננת לפרטיה ורציונלית,
רחוקות למדי מן התאוריה האוניברסליסטית והספונטנית המוצעת ב'טוהר
וסכנה' .אף שספרה של דגלס על במדבר מצהיר על פרשנות מנקודת מבט
אנתרופולוגית ,נוצר אצל הקורא הרושם של מעתק דיסציפלינות; מן
האנתרופולוגיה בשנות השישים של המאה העשרים ,אל חקר המקרא מזווית
סוציולוגית ,ספרותית והיסטורית בשנות התשעים 81.נדמה גם שקולו הסמכותי
שם ,עמ' .159-153 ,61 ,26-25 ,21 8 0
יש אירוניה מסוימת בעובדה שמעתק מתודולוגי זה של דגלס מייצג תנועה הפוכה מזו 81
של חקר המקרא ,חקר הדתות וחקר התרבות בכלל בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה
העשרים ואחת .אלה פונים מן הפילולוגיה וההקשרים ההיסטוריים אל האנתרופולוגיה
] [ 45
