Page 50 - ורד נועם סופי לאתר
P. 50

‫פרק א‬

‫הקדושה‪ .‬לשון אחר‪ ,‬עצם מהותה של הטומאה וסכנתה הוגבלו אל הקודש‬
         ‫בלבד‪ ,‬וחוקי הטומאה שבתורה לא באו אלא להגן על הקודש ממגעה‪.‬‬

‫מבקר בולט של שיטת קויפמן הוא ברוך א' לוין‪ ,‬אשר טען כי בפולחן‬
‫הישראלי הקדום עדיין נוכחים כוחות אנטי–אלוהיים‪ ,‬ועדיין משמשות בו‬
‫פרקטיקות מאגיות‪ .‬אשר על כן‪ ,‬הטומאה היא התגלמות של כוחות אופל ומקור‬
‫סכנה ממשי גם במקרא‪ 60.‬גם ניוזנר טען שצמצומה של הטומאה אל תחומי‬
‫הקודש אינו מלמד על עיקור כוחה העצמאי‪ .‬עיקור זה התרחש‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬רק‬

                                                        ‫בעולמם של חכמים‪61.‬‬
‫באחרונה השיג ישראל קנוהל על שיטת קויפמן וטען שהתפיסה הכוהנית‬
‫של הרע קרובה יותר לתפיסה האלילית מכפי שתיאר‪ .‬לשיטתו של קנוהל‪ ,‬תורת‬
‫הכהונה הכירה בקיומם של כוחות רוע וטומאה עצמאיים‪ ,‬אלא ששללה מהם‬
 ‫תווים פרסונליים ומיתיים ברורים‪ ,‬ונמנעה מתיאור מלחמה בינם לבין האל‪62.‬‬
‫בפירושו המונומנטלי לספר ויקרא ובמאמרים רבים המשיך מילגרום את‬
‫ה ִמתווה העקרוני של ‘המהפכה המונותאיסטית' ששרטט קויפמן‪ ,‬בשינויים‬
‫מסוימים ובצירוף פרשנות יסודית ומשוכללת של כל פרטי הפרטים של חוקת‬
‫הפולחן של ספר ויקרא ברוח זאת‪ .‬לדעת מילגרום‪ ,‬חוקי הטומאה והטהרה אמנם‬
‫ביטלו את עולם הדמונים ועיקרו את הטומאה מכוחה‪ ,‬כתיאורו של קויפמן‪.‬‬
‫אלא שאין זה עיקור גמור‪ .‬אכן אין ‘כוחות אנטי–אלוהיים' בטבע עצמו‪ ,‬אבל‬
‫על פי תפיסתה החדשה והמהפכנית של חוקת הפולחן המקראית‪ ,‬יורשם של‬
‫הדמונים גורמי הטומאה הוא האדם‪ .‬על פי תיאורו רב הקסם של מילגרום‪,‬‬
‫שניחוח יונגיאני עולה ממנו‪ 63,‬כוחות האופל היחידים המאיימים על העולם הם‬

‫לוין‪ ,‬נוכחות‪ ,‬עמ' ‪ .91-77‬על הטומאה ראו בעיקר עמ' ‪ .91 ,84 ,78-77‬ניוזנר‪ ,‬רעיון‪ ,‬עמ'‬      ‫‪6	 0‬‬
‫‪ ,11-8‬מציג את שיטות קויפמן ולוין כשני קטבים יחידים בהבנת הטומאה המקראית והולך‬
                                                                                        ‫‪6	 1‬‬
                                                 ‫בעקבות לוין בפרשנותה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)16‬‬     ‫‪	62‬‬
‫ניוזנר‪ ,‬רעיון‪ ,‬עמ' ‪ .18‬ראו ביקורתו של מילגרום על ניוזנר‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' ‪ .1009-1004‬הוא‬      ‫‪6	 3‬‬

                             ‫שב ומקדים את המהפכה של 'נִטרול הטומאה' למקרא גופו‪.‬‬
                                      ‫ראו קנוהל‪ ,‬אמונות המקרא‪ ,‬בעיקר הפרק הראשון‪.‬‬

‫'כל מה שיש לו בחוץ אופי אלוהי או דמוני חייב לשוב אל הנפש‪ ,‬אל תוך הפנימיות של‬
‫האדם הלא מוכר [‪( ']...‬יונג‪ ,‬פסיכולוגיה ודת‪ ,‬עמ' ‪ .)122‬על פוטנציאל ההרס של 'הכוחות‬
‫הדינמיים של האדם הקולקטיבי' ראו עוד שם‪ ,‬עמ' ‪ ,83-81 ,46-44‬וראו את ההשוואה בין‬
‫כוח הענישה של האלים במיתוס הבבלי לבין כוחו של הלא–מודע הקיבוצי אצל האדם‬

                                                                 ‫המודרני (שם‪ ,‬עמ' ‪.)46‬‬

‫] ‪[ 40‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55