Page 53 - ורד נועם סופי לאתר
P. 53
טומאה וטומאת מת במקרא
המאפיינים את השלב הפרימיטיבי בהתפתחות הדתית ,טרם התקדמותה אל
הפנימי והרוחני .דגלס מבהירה שהמשמעות והאתיקה אינן נעדרות מן הפולחן
הפרימיטיבי ,כשם שמושגי זיהום טקסיים–סימבוליים אינם נעדרים מן הקודים
התרבותיים המודרניים 69.היא מקבילה בין מושגי הטומאה והלכלוך ,ומגדירה
את הלכלוך כחומר שיצא אל מחוץ למקומו הנכון ,ולפיכך כביטוי של חציית
גבולות ופריצת קטגוריות מקובלות70.
מסקנתה היא ,שחוקי זיהום עשויים להיות מו ָבנים רק מתוך הכרה של
מבנה החשיבה הכולל של תרבות נתונה ,על מערכות החוקים והמיונים
שלה .את הקדושה המקראית היא מגדירה כשלמות ,אחדות ,סדר והבחנות
בין קטגוריות 71.ואילו הטומאה מייצגת את אי–הסדר ופריצת גבולותיו של
השלם ,ועל כן היא נושאת גם משמעות של כוח ושל סכנה 72.אשר על כן,
דגלס מפרשת את עקרון הכשרות של בעלי החיים כהתאמה מוחלטת לקטגוריה
שלהם ,הנקבעת לפי עקרונות המיון של סיפור הבריאה‘ .המינים הטמאים הם
אלה שהתאמתם לקטגוריה אינה מלאה ,או שהקטגוריה שלהם אינה מתיישבת
עם הס ֵכמה הכללית של העולם'73.
מאחר שהגוף האנושי מסמל את החברה ,על הכוחות והסכנות המיוחסות
לה ,הרי שולי הגוף ,פתחיו והפרשותיו ,המאיימים על תפיסתו ככוליות אחת
שלמה ,מייצגים את הסכנות המאיימות על המבנה החברתי .על כן הם ,או חלקם,
נחשבים בתרבויות רבות ‘טומאה' ,במגוון וריאציות ,הנגזרות מאופיין של חברות
דגלס ,טוהר ,עמ' .96-83 ,53-33 6 9
שם ,עמ' .65-61 70
7 1
שם ,עמ' .81-74מן הראוי לציין ,כי בצד הקסם שבהכללה ,לוקה הדיון בשטחיות מסוימת.
דגלס מערבת יחד טומאה ,איסור (כלאים ושעטנז) והרחקה מן הקודש (כוהן בעל מום 72
וקרבן בעל מום) .מפוקפק בעיני גם הניסיון לפרש את דין החוזרים מעורכי המלחמה 73
(דברים כ ה-ז ,דגלס ,טוהר עמ' )77-76באמצעות מערכת המושגים של שלמות וקדושה,
שאין עניינם לכאן .ראו גם הטענה החדשה ,בהקדמה לתרגום העברי (עמ' )12בדבר
האנלוגיה בין הבהמות המותרות בהקרבה לאלה המותרות באכילה ,שאינה מביאה בחשבון
את ההתייחסות המקראית המפורשת לצבי ולאיל ,המותרים באכילה אף שהם אסורים
בהקרבה (דברים יב) .ראו גם ביקורתו של מילגרום ,ויקרא ,עמ' .1001 ,721-719
דגלס ,טוהר ,עמ' .121-117
שם ,עמ' .79אופן המיון של בעלי החיים הוא לפי מקום מחייתם ,בארץ ,במים או בשמים.
החריגות מן הס ֶכמה מתבטאות באופן תנועה חריג מן המקובל באותה קטגוריה .ראו שם,
עמ' .81-78
] [ 43
