Page 58 - ורד נועם סופי לאתר
P. 58

‫פרק א‬

‫מת‪ ,‬שרידים שעדיין ניכרים במקרא‪ .‬כך גישתו השמרנית של יחזקאל הכוהן–‬
‫הנביא‪ ,‬המלמד שכוהן טמא מת צריך להביא חטאת בסוף טהרתו (יחזקאל מד‪,‬‬
‫כו‪-‬כז)‪ ,‬וכך‪ ,‬לשיטת מילגרום‪ ,‬באיסור על אהרן ובניו לצאת את המשכן בעת‬

                                                       ‫אבלם (ויקרא כא יב)‪89.‬‬
‫בשל הפערים בין מערכת דיני הטומאה והטהרה בויקרא יא‪-‬טו לבין הדינים‬
‫בבמדבר יט‪ ,‬סבור מילגרום שטקס הפרה האדומה כפי שהוא מוצג בבמדבר‬
‫יט הוא מאוחר מהריטואלים של הטומאות החמורות בויקרא יב‪-‬טו‪ ,‬שיש בהם‬
‫עקבות ראשוניים יותר‪ ,‬וכי זו הסיבה לשילובה של טומאת המת בספר במדבר‬
‫ולא בספר ויקרא‪ .‬בסיכומו של דבר טוען מילגרום‪ ,‬כי הרוויזיה בדיניה של‬
‫טומאת המת‪ ,‬כפי שהוא משחזר אותה‪ ,‬הפחיתה את דרגתה של טומאת המת מן‬
‫החמורה שבטומאות החמורות — לפחותה שבהן‪ .‬תפיסות אחרות בדבר היחס‬

                                      ‫בין פרשות הטומאה יוצגו בסעיף הבא‪90.‬‬

            ‫ה‪ .‬הדינים המקראיים של טומאת המת‬

                                                          ‫ה‪ 1‬במדבר פרק יט‬
‫המקורות‪ ,‬הנסיבות והמושאים של טומאת המת מתוארים בקיצור ובפשטות‬
‫בחלקו השני של במדבר פרק יט (יד‪-‬כב)‪ ,‬כמין נספח משלים לדיני הפרה‬
‫האדומה (א‪-‬יג)‪ 91.‬רבים מן החוקרים שיערו כי הפרק בכללו הוא תחיבה של‬
‫יחידה עצמאית לתוך ההקשר המנותק של הפרקים הסמוכים בספר במדבר‬
‫(מעשה קורח ונספחיו לפניו‪ ,‬ומאורעות ָק ֵדש אחריו)‪ ,‬או לתוך מהדורה מוגמרת‬
‫כלשהי של התורה בכלל‪ 92.‬רווחת במחקר ההנחה שתוכן החוק‪ ,‬ובעיקר טקס‬
‫הפרה האדומה‪ ,‬הוא קדום‪ ,‬גם אם הניסוח הספרותי מאוחר הוא לדעת מקצת‬

‫מילגרום‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' ‪ ,978 ,277‬סבור כי בפרשה זו ניכרים עקבותיו של מנהג קדמון‬              ‫‪8	 9‬‬
‫המוכר מן המזרח העתיק‪ ,‬שאסר על הכוהנים אפילו לראות גופת מת‪ ,‬והזהיר אותם‬                   ‫‪	90‬‬
                                                                                         ‫‪	91‬‬
                                           ‫להישאר במקדש ולהתגונן מפני סמלי המוות‪.‬‬
                                                                           ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.277‬‬  ‫‪	92‬‬

‫להלן אעסוק בעיקר בחלקו השני של הפרק‪ ,‬שעניינו מקורותיה של טומאת המת‪ ,‬הנטמאים‬
‫ואופן ההיטמאות‪ ,‬שהרי לפרשנותם ולפיתוחם בימי הבית השני ובימי התנאים מוקדש‬
‫מחקרי זה‪ .‬הפרה האדומה‪ ,‬דרכי הכנתה ומשמעות הטקס הכרוך בה אינם מענייני במסגרת‬

   ‫הזאת‪ .‬מבחר מחקרים בעניין הפרה האדומה נמנו אצל רייט‪ ,‬טיהור‪ ,‬עמ' ‪ 214‬הערה ‪.4‬‬
‫ראו למשל נות‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ;139‬גריי‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ;242-241‬באד‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ'‬

                                                                               ‫‪.212-209‬‬

‫] ‪[ 48‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63