Page 52 - ורד נועם סופי לאתר
P. 52

‫פרק א‬

‫התחשבות ב(מה שהיה) מפורסם ומקובל‪ ,‬ורביעית — הקלת הקושי הזה‪66‬‬
‫ושעניין הטומאה והטהרה לא יעכב את האדם משום עיסוק מעיסוקיו‪ ,‬מפני‬
‫שעניין זה של טומאה וטהרה אינו קשור אלא בקודש וקדשים ותו לא [‪ ]...‬מחוץ‬

  ‫לזאת אין בו עוון אם יישאר טמא ככל שירצה ויאכל חולין טמאין כרצונו‪67.‬‬

                                                   ‫טומאה והפולחן האלילי‬
‫פרשנות אחרת נועצת אף היא את שרשה של הטומאה המקראית בפולמוס עם‬
‫הפגניות‪ ,‬אולם בדרך אחרת‪ .‬הטומאה המקראית אינה רדוקציה של טומאה‬
‫פגנית‪ ,‬כי אם שלילה של קדושה פגנית‪ .‬המהויות המורחקות מן הקודש במקרא‬
‫הן דרכי פולחן רווחות בדתות אליליות‪ .‬ה ְפרשות הקשורות במין הורחקו‬
‫מן הקודש בשל הפולחן המיני הכנעני‪ ,‬וטומאת המת מתפלמסת עם פולחן‬
‫המתים‪ .‬ההרחקה המוחלטת של כל הקשור במתים מן הכהונה‪ ,‬מן הנזיר ומן‬
‫המקדש הפכה את הקבורה וכל הנלווה אליה לחובה משפחתית של קרובי המת‪,‬‬
‫והבטיחה מניעה של כל פולחן הקשור למתים‪ .‬לדעת לוין‪ ,‬ניכרים שרידים‬
‫של פולחן מתים גם בישראל‪ ,‬בשכבות קדומות של המקרא‪ ,‬ואילו השכבות‬

                      ‫המאוחרות‪ ,‬ובכללן במדבר יט‪ ,‬נאבקות בנטייה הזאת‪68.‬‬

                                                      ‫טומאה והפרת סדרים‬
‫מפנה מסוים התחולל בשיח המחקרי על הטומאה הטקסית בכלל‪ ,‬ובזו המקראית‬
‫בפרט‪ ,‬בסוף שנות השישים של המאה העשרים‪ ,‬עם פרסום ספרה החדשני ורב‬
‫ההשפעה של מרי דגלס‪‘ :‬טוהר וסכנה‪ :‬ניתוח של המושגים זיהום וטאבו'‪ .‬ספר‬
‫זה מציע ניתוח אנתרופולוגי חדש של מושג הטומאה‪ ,‬ומנסה ליישם אותו גם‬

                                             ‫על חוקי הכשרות של ספר ויקרא‪.‬‬
‫דגלס פותחת בשלילה נחרצת של תאוריות אבולוציוניות ששורשן במאה‬
‫התשע עשרה‪ .‬תאוריות אלה בתחומי האנתרופולוגיה והמחקר המשווה של‬
‫הדתות הבחינו בחריפות בין דת לבין מאגיה‪ ,‬ובין תרבויות פרימיטיביות‬
‫למודרניות‪ .‬הן תפסו את מושגי הזיהום והטומאה כמערכות של סמלים מכניים‬

‫כלומר‪ ,‬החומרה הרבה בדיני הטומאה כפי שנהגה בין עובדי האלילים‪ .‬ראו תיאור מנהגיהם‬        ‫‪	66‬‬
                                                                  ‫של ה'צאביה' בהמשך‪.‬‬
                                                                                      ‫‪	67‬‬
                                        ‫רמב"ם‪ ,‬מורה נבוכים ג‪ ,‬מז‪ ,‬עמ' ‪.628-627 ,625‬‬   ‫‪6	 8‬‬
‫ראו בעיקר לוין‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ .479-468‬להשקפות דומות ראו ניוזנר‪ ,‬רעיון‪ ,‬עמ' ‪;24‬‬

          ‫ליכט‪ ,‬במדבר ב‪ ,‬עמ' ‪ ;176‬פרימר–קינסקי‪ ,‬טומאה‪ ,‬עמ' ‪ ,400‬בשם דונלד וולד‪.‬‬

‫] ‪[ 42‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57