Page 52 - ורד נועם סופי לאתר
P. 52
פרק א
התחשבות ב(מה שהיה) מפורסם ומקובל ,ורביעית — הקלת הקושי הזה66
ושעניין הטומאה והטהרה לא יעכב את האדם משום עיסוק מעיסוקיו ,מפני
שעניין זה של טומאה וטהרה אינו קשור אלא בקודש וקדשים ותו לא [ ]...מחוץ
לזאת אין בו עוון אם יישאר טמא ככל שירצה ויאכל חולין טמאין כרצונו67.
טומאה והפולחן האלילי
פרשנות אחרת נועצת אף היא את שרשה של הטומאה המקראית בפולמוס עם
הפגניות ,אולם בדרך אחרת .הטומאה המקראית אינה רדוקציה של טומאה
פגנית ,כי אם שלילה של קדושה פגנית .המהויות המורחקות מן הקודש במקרא
הן דרכי פולחן רווחות בדתות אליליות .ה ְפרשות הקשורות במין הורחקו
מן הקודש בשל הפולחן המיני הכנעני ,וטומאת המת מתפלמסת עם פולחן
המתים .ההרחקה המוחלטת של כל הקשור במתים מן הכהונה ,מן הנזיר ומן
המקדש הפכה את הקבורה וכל הנלווה אליה לחובה משפחתית של קרובי המת,
והבטיחה מניעה של כל פולחן הקשור למתים .לדעת לוין ,ניכרים שרידים
של פולחן מתים גם בישראל ,בשכבות קדומות של המקרא ,ואילו השכבות
המאוחרות ,ובכללן במדבר יט ,נאבקות בנטייה הזאת68.
טומאה והפרת סדרים
מפנה מסוים התחולל בשיח המחקרי על הטומאה הטקסית בכלל ,ובזו המקראית
בפרט ,בסוף שנות השישים של המאה העשרים ,עם פרסום ספרה החדשני ורב
ההשפעה של מרי דגלס‘ :טוהר וסכנה :ניתוח של המושגים זיהום וטאבו' .ספר
זה מציע ניתוח אנתרופולוגי חדש של מושג הטומאה ,ומנסה ליישם אותו גם
על חוקי הכשרות של ספר ויקרא.
דגלס פותחת בשלילה נחרצת של תאוריות אבולוציוניות ששורשן במאה
התשע עשרה .תאוריות אלה בתחומי האנתרופולוגיה והמחקר המשווה של
הדתות הבחינו בחריפות בין דת לבין מאגיה ,ובין תרבויות פרימיטיביות
למודרניות .הן תפסו את מושגי הזיהום והטומאה כמערכות של סמלים מכניים
כלומר ,החומרה הרבה בדיני הטומאה כפי שנהגה בין עובדי האלילים .ראו תיאור מנהגיהם 66
של ה'צאביה' בהמשך.
67
רמב"ם ,מורה נבוכים ג ,מז ,עמ' .628-627 ,625 6 8
ראו בעיקר לוין ,במדבר ,עמ' .479-468להשקפות דומות ראו ניוזנר ,רעיון ,עמ' ;24
ליכט ,במדבר ב ,עמ' ;176פרימר–קינסקי ,טומאה ,עמ' ,400בשם דונלד וולד.
] [ 42
